מפרשי רש"י על שמות יב כח
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ב • פסוק כ"ח | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
רש"י
"וילכו ויעשו וגו'" - (מכילתא) וכי כבר עשו והלא מראש חודש נאמר להם אלא מכיון שקבלו עליהם מעלה עליהם הכתוב כאלו עשו
"וילכו ויעשו" - אף ההליכה מנה הכתוב ליתן שכר להליכה ושכר לעשיה
"כאשר צוה ה' את משה ואהרן" - להגיד שבחן של ישראל שלא הפילו דבר מכל מצות משה ואהרן ומהו כן עשו אף משה ואהרן כן עשו
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ וְגוֹמֵר – וְכִי כְּבָר עָשׂוּ? וַהֲלֹא מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ נֶאֱמַר לָהֶם! אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָשׂוּ (מכילתא כאן).
וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ – אַף הַהֲלִיכָה מָנָה הַכָּתוּב, לִתֵּן שָׂכָר לַהֲלִיכָה וְשָׂכָר לַעֲשִׂיָּה (שם).
כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן – לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא הִפִּילוּ דָּבָר מִכָּל מִצְוֵת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וּמַהוּ "כֵּן עָשׂוּ"? אֵף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ (שם).
מפרשי רש"י
[נב] וכי כבר עשו. פירוש "וילכו ויעשו" משמע מיד אחר ההליכה - עשייה, אלא כיון שקבלו עליהם לעשות נחשב כאילו עשאו:
[נג] ומאי וילכו. פירוש דהוי למכתב 'ויצאו ויעשו' כיון שהכתוב בא ללמוד שמיד שקבלו עליהם כאילו עשאו, מאי "וילכו", אלא ליתן שכר על ההליכה גם כן:
[נד] להגיד שבחן של ישראל. פירוש אף על גב דסכנה גדולה היה לישראל לשחוט אלהות של מצרים, לא היו יראים, ובטחו בה' שהיה מציל אותם. והרי משה רבינו עליו השלום אמר "הן נזבח תועבת מצרים ולא יסקלנו" (ר' לעיל ח, כב), דמזה נלמוד שהיו מצרים מקפידים:
[נה] אף משה ואהרן כן עשו. שלא תאמר דווקא ישראל שהם נגאלים יש לעשות, שהרי על ידי הפסח היו נגאלים, כדכתיב (פסוק כג) "ופסח ה' על הפתח", אבל משה ואהרן שלוחי הקב"ה לגאולה אין צריכין לעשות, דבגואל לא שייך, קא משמע לן אף על גב דהיו משה ואהרן גואלים - היו נגאלים גם כן (כ"ה ברא"ם):