מ"ג שמות יב כח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲזַלוּ וַעֲבַדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עֲבַדוּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲזָלוּ וַעֲבָדוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל הֵיכְמָא דְפַקֵּיד יְיָ יַת משֶׁה וְיַת אַהֲרן הֵיכְדֵין אִיזְדַרְזוּ וַעֲבָדוּ: |
רש"י
"וילכו ויעשו" - אף ההליכה מנה הכתוב ליתן שכר להליכה ושכר לעשיה
"כאשר צוה ה' את משה ואהרן" - להגיד שבחן של ישראל שלא הפילו דבר מכל מצות משה ואהרן ומהו כן עשו אף משה ואהרן כן עשו
מפרשי רש"י
[נג] ומאי וילכו. פירוש דהוי למכתב 'ויצאו ויעשו' כיון שהכתוב בא ללמוד שמיד שקבלו עליהם כאילו עשאו, מאי "וילכו", אלא ליתן שכר על ההליכה גם כן:
[נד] להגיד שבחן של ישראל. פירוש אף על גב דסכנה גדולה היה לישראל לשחוט אלהות של מצרים, לא היו יראים, ובטחו בה' שהיה מציל אותם. והרי משה רבינו עליו השלום אמר "הן נזבח תועבת מצרים ולא יסקלנו" (ר' לעיל ח, כב), דמזה נלמוד שהיו מצרים מקפידים:
[נה] אף משה ואהרן כן עשו. שלא תאמר דווקא ישראל שהם נגאלים יש לעשות, שהרי על ידי הפסח היו נגאלים, כדכתיב (פסוק כג) "ופסח ה' על הפתח", אבל משה ואהרן שלוחי הקב"ה לגאולה אין צריכין לעשות, דבגואל לא שייך, קא משמע לן אף על גב דהיו משה ואהרן גואלים - היו נגאלים גם כן (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ – אַף הַהֲלִיכָה מָנָה הַכָּתוּב, לִתֵּן שָׂכָר לַהֲלִיכָה וְשָׂכָר לַעֲשִׂיָּה (שם).
כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן – לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא הִפִּילוּ דָּבָר מִכָּל מִצְוֵת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וּמַהוּ "כֵּן עָשׂוּ"? אֵף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ (שם).
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •