מ"ג שמות יב כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג שמות · יב · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֣י ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהֹוָה֮ הִכָּ֣ה כׇל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַהֲוָה בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וַייָ קְטַל כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מִבּוּכְרָא דְּפַרְעֹה דַּעֲתִיד לְמִתַּב עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ עַד בּוּכְרָא דְּשִׁבְיָא דִּבְבֵית אֲסִירֵי וְכֹל בּוּכְרָא דִּבְעִירָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה בְּפַלְגוּת לֵילְיָא דַּחֲמֵיסַר וּמֵימְרָא דַיְיָ קָטַל כָּל בּוּכְרָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִבִּיר בּוּכְרָא דְפַרְעה דְּעָתִיד לְמִיתַּב עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ עַד בּוּכְרַיָיא בְּנֵי מַלְכַיָא דְאִשְׁתְּבִין וְאִינוּן בֵּי גוֹבָא מִתְמַשְׁכְּנִין בְּיַד פַּרְעה וְעַל דַּהֲווֹ חָדָן בְּשִׁעְבּוּדְהוֹן דְּיִשְרָאֵל לָקוּ אוּף הִינוּן וְכָל בּוּכְרֵי בְּעִירָא מֵתוּ דְּמִצְרָאֵי פַּלְחִין לְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וה'" - כל מקום שנא' וה' הוא ובית דינו שהוי"ו לשון תוספת הוא כמו פלוני ופלוני

"הכה כל בכור" - אף של אומה אחרת והוא במצרים

"מבכור פרעה" - אף פרעה בכור הי' ונשתייר מן הבכורים ועליו הוא אומר (שמות ט) בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כוחי, בים סוף

"עד בכור השבי" - שהיו שמחין לאידם של ישראל ועוד שלא יאמרו יראתנו הביאה הפורענו' זו ובכור השפחה בכלל הי' שהרי מנה מן החשוב שבכלן עד הפחות ובכור השפחה חשוב מבכור השבי 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַה' – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַה'", הוּא וּבֵית דִּינוֹ (ירושלמי סנהדרין פ"א ה"א)[3], שֶׁהַוָּי"ו לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת הוּא, כְּמוֹ "פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי".
הִכָּה כָּל בְּכוֹר – אַף שֶׁל אֻמָּה אַחֶרֶת וְהוּא בְּמִצְרַיִם (מכילתא כאן).
מִבְּכוֹר פַּרְעֹה – אַף פַּרְעֹה בְּכוֹר הָיָה, וְנִשְׁתַּיֵּר מִן הַבְּכוֹרִים; וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ" (שמות ט,טז) (מכילתא כאן)[4].
עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי – שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִין לְאֵידָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל; וְעוֹד, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: יִרְאָתֵנוּ הֵבִיאָה הַפֻּרְעָנוּת (מכילתא כאן). וּבְכוֹר הַשִּׁפְחָה בַּכְּלָל הָיָה (שם), שֶׁהֲרֵי מָנָה מִן הֶחָשׁוּב שֶׁבְּכֻלָּן עַד הַפָּחוּת, וּבְכוֹר הַשִּׁפְחָה חָשׁוּב מִבְּכוֹר הַשְּׁבִי.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בחצי הלילה: כשהיו אוכלין את פסחיהן:

הישב על כסאו: העתיד לישב על כסאו אילו חייה:


רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וה' הכה כל בכור בארץ מצרים. שלם להם הקב"ה בי' מכות הללו מדה כנגד מדה וע"כ היו המכות דצ"ך עד"ש באח"ב. עקר בטחונם היה היאור שהיה משקה שדותיהם וכרמיהם ושעבדו לישראל לשאוב את מימיהם לפיכך היו מימי היאור לדם. והיו מעוררים ישראל משנתם ומקימים אותם ממטותם בלילה לעבוד עבודת פרך והיו מקרקרין מתוך הסבל מכאב לב הביא עליהם צפרדעים בחדריהם ועל מטותיהם שנאמר ובחדר משכבך ועל מטתך, והיו הצפרדעים מקרקרין במעיהם. מנעו מישראל מרחצאות והיו הכנים מצערים אותם לפיכך הרחישה אדמתם כנים. היו מצוים להם צודו לנו חיות כגון אריות ודובים לכך הביא עליהם ערוב. היו משתעבדים בהם לרעות מקניהם לכך שלח בהם דבר היו משתעבדים בהם להחם להם חמין הביא עליהם שחין. היו סוקלים אותם באבנים הביא עליהם ברד. היו גוזרין עליהם להיותם כורמים בכרמיהם הביא עליהם ארבה להשחית הפירות. היו מסגרים אותם בבית האסורים בבתי כלאים ובמקומות החשך הביא עליהם חשך. חשבו להרוג ישראל הנקראים בכורו של הקב"ה שנאמר (שמות ד) בני בכורי ישראל לפיכך הרג בכוריהם הה"ד וה' הכה כל בכור. ובמדרש ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שהביא המכות על פרעה וחילו כטכסיס המלכים שכן דרך מלך בשר ודם הבא להלחם עם מלך אחר הוא מונע מהם המים תחלה, כך עשה הקב"ה בתחלה סכר להם אמת המים שהפך מימיהם לדם והיו מתים בצמא, זהו שאמר כי לא יכלו לשתות ממימי היאור, ואח"כ מביא עליהם קולניות וחיילות מרעישות ברעש גדול במצהלות סוסים ומרכבות, כענין שכתוב (נחום ג) סוס דוהר ומרכבה מרקדה מרעישין הלב ומקרקרין בני מעיו של אדם לגודל הפחד כן עשה הקב"ה הביא עליהם צפרדעים שהיו שורקים ומשמיעים קול. אח"כ מביא עליהם רובי קשת לירות בהם חצים כן עשה הקב"ה מביא עליה כנים שהיו נכנסים בגופם כמין חץ. אחר כך מוסיף ושולח בעד עמים רבים מארצות רחוקות ומלשונות נכרים כן עשה הקב"ה הביא עליהם ערוב והם חיות רעות מן המדבר במינים רבים חלוקים זה מזה להשחית את הכל. ואח"כ מתקרב יותר ומביא עליהם דורמסאות (פירוש שולח להם רוכבי סוסים לרוץ סביבות הארץ להרוג המקנה) כן עשה הקב"ה הביא דבר במקניהם. ואחרי כן מתקרב יותר ומביא נפט להרוג חיילות האורבים כן עשה הקב"ה הביא עליהם שחין. ואחרי כן מתקרב יותר ומביא ומשליך עליהם אבני בליסטראות להרוס חומות העיר כן עשה הקב"ה הביא ברד. ואחרי כן מתקבצים האוכלוסין והחיילות להכנס בעיר כן עשה הקב"ה הביא עליהם ארבה שהיתה מכה ומכלה כל שהותיר הברד, כיון שנכנסו תפשו את אנשי העיר ונתנום בבית האסורים זה החשך. ואח"כ הכה את כל הגדולים שבהם שנאמר ומת כל בכור בארץ מצרים. וכל המכות שהביא הקב"ה על המצריים במצרים עתיד הוא להביאם על אדום שנאמר (ישעיה כג) כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר, כל צר שבמקרא חסר במלכות אדום הכתוב מדבר, במצריים דם ובאדום דם שנאמר (יואל ג) דם ואש ותמרות עשן, במצרים צפרדעים שקולם נשמע ובאדום כתיב (ישעיה סו) קול שאון מעיר קול מהיכל, במצרים נהפך עפרה כנים ובאדום כתיב (שם לד) ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית, במצרים ערוב ובאדום כתיב (שם יא) וירשוה קאת וקפד וינשוף ועורב וגו', במצרים דבר ובאדום כתיב (יחזקאל לח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם, במצרים שחין ובאדום כתיב (זכריה יד) המק בשרו והוא עומד על רגליו, במצרים ברד ובאדום כתיב (יחזקאל יג) ואבני אלגביש, במצרים ארבה ובאדום כתיב (שם לט) בן אדם אמור לצפור כל כנף הקבצו ובאו, במצרים חשך ובאדום כתיב (ישעיה לד) ונטה עליה קו תהו ואבני בהו, במצרים מכת בכורות ובאדום כתיב (שם) כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט, וכתיב (שם) חרב לה' מלאה דם הדשנה מחלב, וכתיב (שם) כי זבח לה' בבצרה וגו' וכתיב (שם)וירדו ראמים עמם, רבי מאיר אומר אלו רומיים, רבי אבא בר כהנא אומר חשך ואפלה שמשו במצרים אבל תהו ובהו לא שמשו בעוה"ז ועתידים לשמש בכרך גדול שברומי, שנאמר (שם) ונטה עליה קו תהו ואבני בהו לאומות העולם שלא קבלו את התורה מתוך החשך שנאמר עליהם (שם ס) כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועל ישראל נאמר (שם) ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה, מי שפרע מהראשונים יפרע מהאחרונים.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וה' הכה" כלומר ישראל התעסקו במצות הפסח, וה' הכה באותו הזמן בעצמו את בכורי מצרים לגאלם:

העמק דבר

לפירוש "העמק דבר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(שמות יב כט): "עד בכור השבי" - הוא מאומה אחרת, ולהודיע כי המיתה לא היה בתורת עונש, דאם כן לא היה מת השבוי, אלא העברה המעבר של ה' בארץ מצרים הוא בתורת עונש, וממילא, מי שהשיג בפנימיות התפעלות מהעברת קדושה - ניזוק, עד שאפילו בכורי ישראל ראויים היו להיות ניזק, לולי חמלת ה' עליהם, ובשביל זה נתקדש כל בכור, כאשר יבואר. אבל בכורי כל אומה נפגעו בטבע העניין.

והוסיף המקרא להודיע "אשר בבית הבור", שהוא למטה מעשרה [טפחים], כסתם בור בבבא קמא פרק ה משנה ה. ומזה המקרא למדו חז"ל, דסתם בור עשרה טפחים, דזהו עיקר הרבותא כאן.

ומכל מקום, לא היה מועיל מחיצה כזו לגבי העברת ה' בכבודו ובעצמו כ"י. והוי כדאיתא בברכות כו., דבספר תורה, דקדוש יותר, לא מהני מחיצה עשרה, אלא בית בפני עצמו. ומכל שכן קדושת כבודו יתברך.

והנה, לעיל, במאמר משה לפרעה, (שמות יא ה): "אמר עד בכור השפחה...", דזה הוא נוגע לפרעה; מה שאין כן בכור השבי, מה איכפת לפרעה? אבל הכא, בסיפור העניין, להודיע פעולת ההעברה, וכדי להגיע מזה לקדושת בכורי ישראל, נצרך לפרש יותר "בכור השבי".

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

עט. ויהי בחצי הלילה יוצרו חלקו (למה נאמר, לפי שנאמר ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא וגומר (שמות יא), וכי אפשר לבשר ודם לעמוד על חציו של לילה? אלא א"כ יוצרו חלקו. רבי יהודה בן בתירה אומר) היודע שעותיו ועתותיו, הוא חלקו. רבי אליעזר אומר, נאמר כאן לילה ונאמר להלן (חצות) [לילה] מה (להלן) עד חצות אף (כאן) עד חצות.

וה' הכה כל בכור שומעני על ידי מלאך או על ידי שליח- תלמוד לומר והכיתי כל בכור. לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח.

וה' הכה כל בכור בארץ מצרים, אפילו ממקומות אחרים. בכורי מצרים שהן במקומות אחרים מנין? תלמוד לומר למכה מצרים וגו' (תהלים קלו). בכורי חם כוש ופוט ולוד מנין? תלמוד לומר ויך כל בכור במצרים וגו' (שם עח).

מבכור פרעה היושב על כסאו בא הכתוב ללמדך על פרעה שהוא בכור. או לא בא אלא ללמד על בנו שהוא בכור- כשהוא אומר היושב על כסאו, הרי בנו. אמור, ומה תלמוד לומר מבכור פרעה- בא הכתוב ללמדך שהוא בכור והוא נשתייר מכל הבכורות. ועליו הכתוב אומר ואולם בעבור זאת העמדתיך. בעל צפון נשתייר מכל היראות בשביל לפתות לבן של מצרים, עליהם הוא אומר משגיא לגוים ויאבדם (איוב כ).

עד בכור השבי . וכי שבויים מה חטאו- אלא שלא יהו השבויין אומרים יראתנו הביאה (עליו) את הפורענות. קשה יראתן שעמדה על (עצמן) [עצמה]. קשה יראתנו שלא שלטה בנו הפורענות. (ללמדך) שכל גזרות שהיה פרעה גוזר על ישראל, היו השבויין שמחין בהם שנאמר שמח לאיד לא ינקה (משלי טז). וכתיב בנפול אויבך אל תשמח (שם כד) וכתיב בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלים האח וגו' (יחזקאל כו) וכתיב לכן כה אמר ה' צבאות הנני אליך צור והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו. ולא שבויים בלבד אלא אפילו עבדים ושפחות, שנאמר עד בכור השפחה.

וכל בכור בהמה וכי בהמה מה חטאת - אלא שלא יאמרו המצרים יראתנו הביאה עלינו זה הפורענות. קשה יראתנו שהביאה עלינו את הפורענות. קשה יראתנו שעמדה לעצמה. (קשה יראתנו שלא) שלטה בה פורענות. 


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בחצי הלילה. ג' במסורה הכא ואידך ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש לומר שגם בכאן חרדו חרדה גדולה ואידך גבי שמשון ויקם כחצי הלילה בענינא דעזה לומר לך שהקב"ה עושה נס לצדיקים בחצי הלילה:

<< · מ"ג שמות · יב · כט · >>


  1. ^ ראו גם רש"י לבראשית יט,כד.
  2. ^ ברש"י כת"י הנוסח: "בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי" בְּיַם סוּף.
  3. ^ ראו גם רש"י לבראשית יט,כד.
  4. ^ ברש"י כת"י הנוסח: "בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי" בְּיַם סוּף.