ביאור:בראשית כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית כב)


עקידת יצחק
ציור של לורן דה להיר, 1650 (ראה גם ציור של רמברנדט)

א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה יש מפרשים: גרם לו להתנסוֹת, כדי שנוכל ללמוד ממעשיו אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אַבְרָהָם?", וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי". ב וַיֹּאמֶר: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ, אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. ה וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו: "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה עד מקום מסויים שראו מרחוק, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם". ו וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ גחלת וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת סכין, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. ז וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר: "אָבִי?", וַיֹּאמֶר: "הִנֶּנִּי בְנִי". וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה?". ח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: "אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ יבחר לו הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי", וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו למרות שיצחק הבין את הרמז.

ט וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיַּעֲקֹד קשר אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ. יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר: "אַבְרָהָם! אַבְרָהָם!", וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי". יב וַיֹּאמֶר: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה. כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ מנעת אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי". יג וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז שהסתבך, שנתפס בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. יד וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא 'יְהוָה יִרְאֶה לזֵכֶר מה שנאמר לעיל (פסוק ח) "אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי"' אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם יום מתן תורה "בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה שיש לעלות ולהיראות במקדש בשלושת הרגלים (שמות כג, יד ואילך)".

העקדה בבית הכנסת בבית אלפא, סביבות המאה ה-5

טו וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם. טז וַיֹּאמֶר: "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, נְאֻם יְהוָה, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ - יז כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר הערים של אֹיְבָיו. יח וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ יברכו אחד את השני: "יהיה לך טוב כמו לבני אברהם" כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי". יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע. {פ}

צאצאיו של נחור

כ וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ. כא אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם המפורסם, שממנו יצאה ממלכת ארם. כב וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל. כג וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה, שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם. כד וּפִילַגְשׁוֹ של נחור (פילגש היא אישה במעמד מִשני שבדרך כלל נשארת לגור בבית הוריה) וּשְׁמָהּ רְאוּמָה, וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" (פסוק ב) - בהר המוריה נבנה לימים בית המקדש, כפי שרומז פסוק יד. ההוכחה לכך שירושלים היא ב"ארץ המוריה" מופיעה ברמב"ם בהלכות בית הבחירה: "המזבח, מקומו מכוון ביותר ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר (דה"א כב, א): "וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל". ובמקדש נעקד יצחק אבינו, שנאמר (בראשית כב, ב): "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה". ונאמר (דה"ב ג, א): "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה בִּירוּשָׁלַ‍ִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה"". בתורה לא נזכר מקום המקדש במדויק, אלא רק "המקום אשר יבחר ה'" וכן גם בתקופת יהושע והשופטים כנראה שלא היתה ידועה ירושלים כבירה העתידית. המפרשים מביאים לכך סיבות שונות, אך ככלל נראה לאמר שהיתה יד מכוונת ששמרה את ירושלים עד ימי איחוד הממלכה בימי דוד כמקום שלא התיישב בו עד אז אף שבט, וכך יכול היה לקום בירושלים המרכז השלטוני והרוחני שיאחד את כל האומה, לשבטיה.
  • "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא 'יְהוָה יִרְאֶה יסתכל עלינו לטובה, לזֵכֶר מה שנאמר לעיל "אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה" (פסוק ח)', אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם יום מתן תורה "בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה שיש לעלות ולהיראות במקדש בשלושת הרגלים (שמות כג, יד ואילך)" (יד) - בפעם הראשונה יִרְאֶה באופן פעיל (ה' יראה אותנו), ובפעם השניה סביל (יֵרָאֶה, אנחנו נראה לפני ה'). וזה במקביל לנאמר בשמות כג: "וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" (אנחנו רואים את ה'), "יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (ה' רואה אותנו).

ראו גם