קטגוריה:בראשית כב כב
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל
המהדורה המנוקדת: וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיָת כֶּשֶׂד וְיָת חֲזוֹ וְיָת פִּלְדָּשׁ וְיָת יִדְלָף וְיָת בְּתוּאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת כֶּשֶד וְיַת חֲזוֹ וְיַת פִּלְדָשׁ וְיַת יִדְלָף וְיַת בְּתוּאֵל: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כב כב.
ראה את רשימת קרובי המשפחה של אברהם בחרן: יחוסם ורכושם.
בְּתוּאֵל
בְּתוּאֵל היה הצעיר בבניו של נחור.
במשפחות מלוכה מבוססות ויציבות, הבן הבכור או המבוגר ביותר של השליט מקבל את השליטה לאחר מות האב. אולם קיימת שיטה אחרת, בהתחלת שולשלת, שבה נהוג שכל הבנים (האחים), לפי התור, יקבלו את השליטה. כך קרה לבניו של מתיתיהו הכהן ובניו. כך קרה בערב הסעודית שבני המלך עבד-אל-עזיז, לפי התור נעשו מלכים בסעודיה (מלך ערב הסעודית). גם בירדן, אחיו של חוסיין, יורש העצר הנסיך חסן בן טלאל חשב שהוא יהיה המלך לאחר מותו של חוסיין, אך הטעו אותו ובסופו של דבר חוסיין, בחייו, מינה את עבדאללה השני, בנו, למלך.
לפי זה קיימת אפשרות שבתואל נעשה ראש המשפחה, ואחריו לבן היה השליט.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כב כב"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.