ביאור:בראשית כה כו
בראשית כה כו: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה כו.
וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו[עריכה]
עשו ויעקב היו תאומים, אבל לא זהים, ככתוב: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (ביאור:בראשית כז יא).
יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו[עריכה]
יעקב יצא עם יד מושטת קדימה, כלומר הוא נולד במצג כתף (| ראה: סיבוכים בלידה – מצג כתף). לידה במצג כתף היא לידה מסוכנת מכיוון שראש התינוק יכול לנטות הצידה ולא לעבור בתעלת הלידה או שקוטר הראש בתוספת עובי היד ידרושו מעבר גדול יותר. גם תינוקה של תמר הוציא יד ולכן נולד במצג כתף, ולכן ייתכן שהוא נתקע, החזיר את ידו, ואחיו התאום יצא ראשון (ביאור:בראשית לח כח) וזכה בבכורה. למזלה של רבקה ויעקב, יעקב עבר בשלום ולא היה צריך לדחוף אותו חזרה.
לפי זה ניתן להניח שראשו של יעקב היה קטן ועבר עם היד ללא סיבוכים בתעלת הלידה שעשו הרחיב לפניו. בהמשך ניתן לראות שכשיעקב היה מעל לגיל 40 הוא עדיין היה כה קטן כך שיכל ללבוש את בגדי הילדות של עשו, ככתוב: "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת, וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן" (ביאור:בראשית כז טו). ניתן להבין שיעקב נולד קטן וחלש והיה זקוק לעזרת אימו כדי לשרוד. ייתכן שיעקב תואר כשוכן אוהלים כי הוא בילה הרבה שנים צמוד לאימו באוהל, וכך גם ונוצרו קשרים הדוקים בינו לאימו. בזה האופן, רבקה אף קיבלה יותר זמן לחנך את יעקב ולעצב את אופיו, ולכן בעתיד יהיה ליעקב קל להתחבר למשפחת רבקה בחרן.
כל חייו יעקב היה קטן ולכן הוא נמנע ממלחמות. יעקב ברח מעשו ולא עמד מולו, הוא ברח מלבן. הוא פחד להילחם בעשו ולמזלו הכין תוכנית נפלאה שמנעה מעשו להילחם בו. הוא גם פחד להעניש את שכם, ופחד לשאול את בניו מה קרה ליוסף.
- רש"י מסביר: "שיעקב הופרה ראשון ועשו שני מתחתיו, ולכן עשו יצא ראשון."
- בכל אופן, היתה חפיפה: לפני שעשו יצא כולו, חלק מיעקב כבר היה בחוץ.
- ייתכן שבגלל שיעקב נולד קטן, רבקה טיפלה בו יותר זמן, וכך התפתחה אהבתה אליו. מאידך, יצחק הסתייג מהילד הקטן והחלש שנולד לו, שממדיו הקטנים הם ההוכחה לכך שאלוהים לא בחר בו.
וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו[עריכה]
אלוהים הודיע לרבקה: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג), והנה כבר בלידת יעקב, עשו הגדול עזר/עבד/השתתף בתהליך לשלוף את יעקב הזעיר שאחז ברגלו. רבקה לבטח הבינה זאת וראתה שהבטחת אלוהים כבר התחילה להתקיים.
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב[עריכה]
פרוש שמו של יעקב - הפועל 'עקב' פירושו: ללכת אחרי, לשמור, לרגל, לעקוב, לשים עין.
מקור שמו של יעקב -
- כפי שמסביר הכתוב: בגלל שהתינוק השני החזיק בעקבו של עשו, נקרא שמו יעקב.
- יה-עקב – נשמע: יעקב, במשמעות: 'יה ישמור' או 'אלוהים ישמור' או 'יה יעקוב אחריך' או 'לך בעקבות אדוני'. כאשר מקצרים את שמו של אלוהים מתקבל: "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז טז), "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָה" (תהלים קיח ה), ונשמע שהאות היוד היא הדומיננטית בשמו של אלוהים, ונשמעת כמו בשמו של יעקב. כך גם משה הוסיף י' לשמו של הושע והפך אותו ליהושע, ככתוב: "ויִַּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוןּ, יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג טז) כדי שאלוהים יושיע את הושע. יעקב נולד קטן מאוד, כתאום שני בלידת 'מצג כתף' בלי סבוכים, ולכן הוריו ביקשו שאלוהים ישמור עליו, ואלוהים אישר ואמר: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:בראשית כח טו). יעקב אהב את שמו ולא רצה לשנות את שמו לישראל אפילו לאחר שאלוהים פקד עליו פעמיים. כאשר יעקב ירד למצרים אלוהים ויתר והחזיר לו את שמו וקרא לו: "יַעֲקֹב יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית מו ב).
- המילה "עֵקֶב", במשמעות: 'בא בעקבות', 'בעבור', היא מילה חשובה ביותר בחייו של יצחק וזרעו שזכו לברכת אלוהים:
- המילה מופיעה בברכת אלוהים בעקדת יצחק, ככתוב: "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (ביאור:בראשית כב יח).
- המילה מופיעה פעם שנייה כאשר אלוהים משכנע את יצחק לא לרדת למצרים, ככתוב: "הִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי: וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה).[1]
- המילה הזאת הופיעה בשלישית כמילה נרדפת ל'עקב', ככתוב: "וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" (ביאור:בראשית כו כד).[2]
יצחק או רבקה העניקו את המילה הזאת לשמו של התינוק השני – יעקב, כרמז לברכת אלוהים, ואכן יעקב הוא זה שהלך בעקבות אברהם ויצחק וזכה להיות אחד מהאבות. בהמשך עשו ישתמש בפועל 'עקב' - "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" (ביאור:בראשית כז לו) - במשמעות:
- שמו י'-עקב - ואלוהים שמר עליו פעמיים.
- כשמו כן הוא: הערים עלי, השיג במרמה, פעל מאחורי הגב. הפירוש הזה הוא שלילי, ואין ספק שיצחק ורבקה לא נתנו שם שלילי כזה לבנם.
וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם[עריכה]
חייו של יצחק:
"ויְַהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה" (ביאור:בראשית כה כ).
"וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם" (בראשית כה כו).
כאשר יצחק היה בן מאה עשו התחתן, ככתוב: "ויְַהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ויִַּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהודִּית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי" (ביאור:בראשית כו לד).
לאחר גיל מאה, יצחק חשב שהוא הולך למות, ככתוב: "ויְַהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק ... ועֲַשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה: בַּעֲבורּ תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמותּ" (ביאור:בראשית כז ד).
יצחק היה בערך בגיל 160 כאשר יעקב סיים לעבוד אצל לבן וחזר מחרן לכנען.
יצחק נפטר בגיל 180, ככתוב: "ויִַּהְיו יְּמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה, ושְּׁמֹנִים שָׁנָה" בראשית לה כח), "ויִַּקְבְּרו אֹּתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (ביאור:בראשית לה כט).