ביאור:בראשית כז טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כז טו: "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז טו.

וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו[עריכה]

רבקה היתה מודעת לכך שבגלל שיצחק איבד את ראייתו קיים סיכוי שחושיו האחרים (ריח, מישוש ושמיעה) השתפרו. רבקה רצתה שאם יצחק יגע ביעקב או יריח אותו, הוא למעשה יריח את עשו וירגיש את בגדי עשו.

אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת[עריכה]

עשו כבר נשוי לשתי נשים, ככתוב: "ויְַהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ויִַּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהודִּית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת איילן הַחִתִּי" (ביאור:בראשית כו לד). לבטח עשו גר בביתו עם נשותיו, אולם בגדי הילדות הישנים שלו נשארו בבית אמו, וברשותה.

הבגדים האלה, של עשו הנער, היו כבר קטנים על עשו, אבל התאימו ליעקב שהיה קטן יותר.

ניתן להבין שהזקן והשפם של יעקב ועשו היו דומים באורכם וצורתם, וששיער ראשם היה דומה אף הוא, פרט לצבעו (הרי ידוע שלעשו היה שיער אדמוני). אלמלא כך, יעקב היה צריך להסתפר כך ששיערו יהיה כשל עשו.

ניתן להבין, שמאז לידתו, יעקב היה קטן וחלש (ביאור:בראשית כו לד), ולכן יעקב נשאר זמן רב באוהל עם אמו, וכך הוא קיבל חינוך ואהבה מרבקה, ואף למד להיות רועה צאן ולא איש שדה או ציד. הכתוב מדגיש שיעקב היה הבן הקטן, ולא רק הבן השני.