ביאור:בראשית כז כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כז כב: "וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו."



הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו[עריכה]

מתחת בגדי הילדות של עשו, יעקב לבש את עורו של הגדי כחולצה. רבקה הכינה את עור הגדי לאחר שראש הגדי הוסר ועורו קולף בשלמות מרגליו הקדמיות ומהחלק העליון של גופו. עור הגדי הקטן נמתח והתאים ליעקב שהיה קטן בגופו, והיה מתוח והדוק על גופו של יעקב כמו עור אמיתי. ההתאמה היתה מושלמת וקשה היה לגלות שלא מדובר בעורו של עשו.

יצחק מישש את יעקב ואמר: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו".

יצחק היה נבוך ואמר במפורש ליעקב שהוא חושד בו. יעקב לא ענה ולא הגיב. זה די משונה שיצחק לא קרא למשרתיו שיבואו ויזהו עבורו את האיש שניצב בפניו. למעשה, יעקב צחק על יצחק, ואולי זו הסיבה שיצחק זכה בשמו.

בהמשך יצחק ישאל שאלה ישירה: "אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו", ויעקב יענה לו בלי בושה ובקיצור: "אָנִי" (ביאור:בראשית כז כד). ליצחק היה זמן לפני שיהיה עליו לברך את בנו, ולכן הוא התכונן לאכול ולשתות.

סביר להניח שגם השמיעה של יצחק וגם חוש המישוש שלו התדרדרו עד כדי כך שהוא לא הרגיש שעור העיזים אינו עור של אדם. יצחק לא ניסה לרדת מהזרוע ולמשש גם את כף היד, ולכן הוא לא הרגיש את המקום שבו עור הגדי מסתיים.

  • מברכת של יצחק לעשו ניתן להבין שיצחק לא אהב את יעקב. ייתכן שהם לא נפגשו מדי יום, אם בכלל. ייתכן שהם גם לא דיברו. יצחק הכיר שזה לא קולו של עשו, אבל לא היה בטוח שהקול של האדם לפניו הוא קולו של יעקב.
  • יצחק אהב את עשו, אך לא בטוח שהוא נגע וחיבק אותו בכל פעם שהם נפגשו. ייתכן שזיכרונו הטעה אותו, היינו, שעורו של עשו מרגיש כעור גדי עיזים.
  • ניתן לראות שיצחק אינו רועה צאן כבר הרבה זמן, ושהוא שכח את מגע העור של גדי עיזים צעיר.

מה חשב יעקב?[עריכה]

יעקב התעקש ולא ויתר. יעקב , בלי בושה, התכוון להמשיך בשקר כל עוד יצחק לא מזהה אותו, יגרש אותו ויקלל אותו. באותו האופן, גם בני יעקב התגוררו עם יעקב במשך 20 שנה ולא יגלו ליעקב אביהם, שהתאבל על יוסף, שיוסף לא מת ושהם מכרו אותו לעבדות במצרים.