ביאור:בראשית כז כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כז כ: "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי."



מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי[עריכה]

לפועל "למצוא" במקרה הזה יש הרבה משמעויות: החל ממציאת ציד וכלה בחזרה לאוהל יצחק עם מטעמים.

  • כאילו שנאמר: למה "מִהַרְתָּ לִמְצֹא"? יצחק הופתע לגלות שעשו חזר אליו כה מהר, ייתכן שאפילו אמר זאת בטרוניה, היינו, שעשו חזר מהר מדי.
  • או שנאמר: "מַה זֶּה" מצאת? יצחק רצה לדעת איזו חיה בנו מצא וצד, האם זאת חיה מיוחדת ומעניינת? האם אלוהים הקרה לפניו אייל?

יעקב לא ענה לשאלה של יצחק – הוא לא מספר מה הוא מצא. במקום זאת, הוא סיפר ליצחק מדוע הוא חזר מהר. הוא אמר: 'מה שאלוהים נתן לי, לקחתי'. יעקב הסתפק בשקר אחד – לאמור, העמדת הפנים שהוא עשו – הוא לא רוצה להוסיף פרטים לגבי איך ומה הוא צד. התשובה המתחמקת הזו היתה צריכה לגרום ליצחק לחשוד, אולם יצחק היה שמח שהניסיון של עשו עבר בהצלחה ושאלוהיו שלו נתן לעשו ברכה. יצחק שמח כי כך גם קרה כשאלוהים זימן אייל לאברהם בזמן העקדה, ככתוב: "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו" (ביאור:בראשית כב יג).

בְּנִי[עריכה]

בשיחה הזאת יצחק השתמש במילה "בני" שבע פעמים, אך יעקב מתעלם ממנה:

  • יצחק שאל: "מִי אַתָּה בְּנִי". יעקב ענה : "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ".
  • יצחק שאל: "מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי". יעקב ענה: "כִּי הִקְרָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי".
  • יצחק ביקש: "גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי, הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא". יעקב ניגש אליו, אבל כלל לא ענה.
  • יצחק הצהיר וביקש תשובה: "אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו". ויעקב עונה בקיצור "אָנִי".
  • יצחק אמר: "הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי, לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי". יעקב הגיש לו את האוכל ולא ענה.
  • יצחק ביקש מיעקב: "גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי, בְּנִי". יעקב ניגש ונישק אותו, אבל לא ענה.

יצחק ביקש אישור שהאיש לפניו הוא עשו, בנו האהוב, אך יעקב התעלם מכך והשמיט בתשובתו את המילה "בנך", כרמז לניתוק ביניהם: אתה לא אבי ואני לא בנך. כאשר משווים את היחס של יצחק לעשו ליחס של יצחק ליעקב כאשר הוא קרא להם אליו, גם ניתן לראות הבדלים חשובים המעידים על כך שגם יצחק לא התייחס ליעקב כאל בנו:

  • כאשר יצחק קרא לעשו לקבל את ברכתו נאמר: "וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הִנֵּנִי" (ביאור:בראשית כז א).
  • כאשר יצחק קרא ליעקב לתת לו את ברכת אלוהים לפני צאתו לחרן, נאמר: "וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ" (ביאור:בראשית כח א).

ניתן לראות שיצחק הזמין אליו את עשו וקרא לו 'בני'. בקשר ליעקב, יצחק רק קרא לו אליו , אך לא כינה אותו 'בני', ואפילו לא הגדיר אותו בתור 'בן קטן'. לא נאמר: 'ויאמר יצחק ליעקב', אלא 'ויקרא יצחק אל יעקב', מכאן שייתכן שיעקב אפילו לא היה נוכח במקום, אלא רק שמע מרחוק את קריאתו של יצחק.

האם ההצלחה של הציד העידה על כך שאלוהים בירך את עשו?[עריכה]

אברהם, לפי פקודת אדוני, לקח את יצחק להעלות אותו לעולה. לאחר שיצחק התייאש וחשב שאין אפשרות שאברהם ימצא עולה כשרה במקומו, אברהם ראה "אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו" (ביאור:בראשית כב יג). כך גם יצחק ניסה את עשו כדי לראות אם אלוהים יזמן לעשו במהירות אייל - זה היה אמור להיות הסימן שאלוהים בירך את עשו.

ציד של איילת בר עלול להתגלות בתור משימה שנמשכת כמספר שעות או ימים, אפילו אם עשו לקח איתו קבוצת ציידים מנוסים. לעשו לא היו סוסים שבעזרתם יוכל לרדוף אחרי האיילה, גם לא כלבים שידלקו אחרי האיילה ויגרמו לה לרוץ לכיוונו. סביר להניח שבזמנו היו יותר איילות בר, ואולי עשו ידע מתי האיילות באות לשתות מים והיכן, כך שהוא חיכה להן.

לעשו באמת היה מזל. הוא צד מהר וחזר למחנה עם החיה שצד מיד לאחר שיעקב קיבל את ברכתו של יצחק. לא ברור מה עשו צד - אם הוא צד איילה או ציפור.

כִּי הִקְרָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי[עריכה]

כך יעקב ענה ליצחק: "הִקְרָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי" – במלים אחרות, יעקב אמר, שאלוהים עשה נס וזימן אליו במהרה אייל. לתשובה הזו חיכה יצחק, ולמרות חשדותיו הוא שמח משום שאלוהים בא לעוזרו של עשו, בנו האהוב.

רש"י אומר שיצחק חשד כי: "אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו וזה אמר כי הקרה ה' אלהיך". הרמב"ן חשב שרש"י התייחס לא יפה לעשו בלא הצדקה.