ביאור:בראשית כז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כז י: "וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז י.

אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ[עריכה]

יש שמשערים שרבקה לא רצתה שיעקב ייקח את ברכתו של עשו, אלא שיעקב גם יופיע בפני יצחק ויבקש ברכה אחרת לעצמו. אולם כאשר רבקה פקדה עליו להתחפש לעשו, ניתן להבין שהכוונה היתה לקחת את ברכתו של עשו בתרמית.

מתגובת יעקב לדברי אמו: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (ביאור:בראשית כז יא) ניתן לראות שיעקב הבין שהוא יתחפש לעשו ויקבל את ברכתו של עשו. גם תגובת רבקה למצב שבו יצחק יגלה את התרמית ויקלל את יעקב מאשרת שזו היתה כוונתה: "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי" (ביאור:בראשית כז יג).

בחשאי או בפומבי[עריכה]

יצחק רצה לברך את עשו בחשאי וזה עורר חשד.
רבקה שמעה את דברי יצחק לעשו (ביאור:בראשית כז ה), אבל יעקב גם הוא שמע, בנפרד ממנה, כי רבקה בדבריה לא הזכירה את המילה "נַפְשִׁי", ובכל זאת יעקב ידע להשתמש במילה הזאת בדבריו ליצחק (ביאור:בראשית כז יט). סביר שרבקה המשיכה להקשיב כאשר יצחק ברך את יעקב ואחר כך את עשו. ולו רבקה לא היתה שולחת את יעקב לקבל את ברכת עשו, גם יעקב היה מקשיב ושומע את דברי אביו לעשו.

קנוניה לדבר עבירה?[עריכה]

אין הוכחה שרבקה ידעה שיצחק עומד להפוך את עשו לאדונו של יעקב, וגם הקורא לא יכול להשתמש במידע מאוחר כדי להציג את רבקה באור שלילי. כל שרבקה שמעה זה שיצחק רוצה לברך את בנו, ככתוב: "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי, וְאֹכֵלָה: בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת" (ביאור:בראשית כז ד), ואין מניעה שיעקב יבורך, כדברי עשו: "הַבְרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי, בָּרְכֵנִי גַם אָנִי, אָבִי" (ביאור:בראשית כז לח). כידוע יעקב ברך את אפרים ומנשה, ובסוף ימיו ברך את כל בניו.

ייתכן שרבקה הבינה שיצחק עומד לברך רק את עשו, בנסיון להפר את דבר אדוני לה: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג). אלוהים פקד עליה להבטיח שהקטן יקבל עליונות על הגדול, ושחובתה לגרום שיצחק, בפקודת אלוהים, יברך את יעקב כממשיכו. תפקידה של רבקה היה להציל את יצחק ולמלא אחר פקודת אלוהים. כמובן שאלוהים היה יכול לפתור את הבעיה בעצמו ולהורות בדרכים שונות למי מגיעה הברכה, אולם הדרך הזו פתרה בעיות משפחתיות רבות בין עשו, ליעקב וליצחק, ונוצר סכסוך שגרם ליעקב לצאת ללבן דודו, להתחתן, להביא מספר רב של ילדים, להתעשר, להתעצם, ולשוב בהצלחה לכנען עם ברכת אלוהים.

יעקב עצמו חשב שברכת אלוהים מגיעה לו, ולכן הוא התאמץ לקנות את הבכורה. ייתכן שרבקה סיפרה לו שאלוהים אמר לו שאחיו הגדול יעבוד בשבילו. כך או כך נראה שליעקב היו מחשבות גדלות:

  • יעקב קנה את הבכורה בנזיד עדשים.
  • יעקב טען שהוא ראה את אלוהים, כדבריו: "כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים, ותִַּנָּצֵל נַפְשִׁי" (ביאור:בראשית לב לא), למרות שאין הוכחה שיעקב ראה את פני המלאך או את אלוהים עצמו.‏[1]
  • יעקב החשיב את עצמו ל-'שמש' בחלומו של יוסף: "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲות לְךָ אָרְצָה" (ביאור:בראשית כז י).
  • יעקב העניק לעצמו זכות לברך את פרעה: "ויְַבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מז ז).
  • יעקב, כנביא, העניק ברכה לאחרית הימים לבניו (בראשית מט א).

לִפְנֵי מוֹתוֹ[עריכה]

כל יום שאדם חי כלול בתקופה "לִפְנֵי מוֹתוֹ". אולם כאן הנקודה היא 'לפני מותו הקרוב', שבסוף היה מוקדם מאוד ממותו האמיתי של יצחק בגיל 180. כל סיפור הברכה היה חלק מתכניתו של אלוהים לשלוח את יעקב ללבן לפני שהוא יתחתן עם אישה כנענית. ניתן להבין שהיה חשוב לאלוהים שיעקב יגדל את בניו אצל לבן בחרן כדי שהם יהפכו לאנשים אמיצים וקשוחים כלבן, ולא רכי לב מתפשרים כיצחק או יעקב.

בַּעֲבוּר / בַּעֲבֻר[עריכה]

הצורה "בַּעֲבֻר" מופיעה רק פעמים בתנ"ך, כאן. ייתכן שזאת שגיאת כתיב והמנקד ניסה לכסות עליה. סביר שזאת אותה מילה.

אולם, אלוהים אמר ליצחק בשובו לבאר שבע אחרי הגרוש מגרר: "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ; אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" (ביאור:בראשית כו כד).
ייתכן שיצחק השתמש במילה "בַּעֲבוּר" כרמז שהוא מתכונן להעביר את ברכת אברהם לבנו. רבקה רצתה להוריד בערך ברכת יצחק והשתמשה "בַּעֲבֻר". יעקב קיווה לקבל את ברכת אברהם, ותיקן ל-"בַּעֲבוּר" . עשו שידע שהוא מכר את הבכורה ליעקב ואינו זכאי לברכת אלוהים לאברהם, חזר לשיבוש ""בַּעֲבֻר".

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ בחלום נאמר "וְהִנֵּה יְהוָה נִצָבּ עָלָיו" (ביאור:בראשית כח יג) אבל לא נאמר שיעקב ראה את פני אלוהים.