ביאור:בראשית כז לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כז לט: "וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל."



מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ[עריכה]

  • הברכה ליעקב: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם ומִּשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (ביאור:בראשית כז כח)
  • הברכה לעשו: "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ ומִּטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל"

באופן כללי הברכות דומות מאוד. ההבדלים הדקים הם:

  • יעקב בורך ב""וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים", עשו בורך ב"הִנֵּה".
  • יעקב בורך ב"וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (ועשו לא), עשו בורך ב"יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ" (ויעקב לא).
  • עשו קיבל את המילה "מֵעָל", כלומר רק טל השמים שבא מלמעלה, ולא טל אחר. לא נראה שיש לזה משמעות, אלא אם מדובר "יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ ... מֵעָל", כלומר עשו יגור בהר גבוה.

מתוך ההבדלים הללו ניתן להבין שיצחק התכוון לתת בעקיפין את ברכת אדוני: "וְאֵל שַׁדַּי ... וְיִתֶּן לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כח ד) – כלומר, המילה "הָאָרֶץ" בברכה ליעקב מתייחסת 'כנען', והמילה "מוֹשָׁבֶךָ" בברכה לעשו מתייחסת לכל מקום שבו עשו ירצה לגור מלבד כנען.

חוץ מזה, הברכה זהה והכל תלוי באלוהים שייתן לך ברכה כרצונו.