ביאור:בראשית כז ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כז ל: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ."



אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ[עריכה]

לפני שעשו חזר מהציד, יעקב הספיק להביא שני גדיי עיזים לאמו, להתרחץ, ללבוש חולצה צמודה עשויה מעור הגדי, להתלבש בבגדיו של עשו, לקבל את המטעמים מרבקה אמו, להאכיל את יצחק ולקבל את הברכה.

גם לעשו היה ציד טוב. אלוהים בירך אותו בציד מהיר וחזרה מהירה למחנה. עשו היה מרוצה והמשיך לאוהלו כדי להכין את המטעמים שאביו אהב.

במחנה ידעו שיצחק הזמין את עשו לשיחה, ובעקבות כך עשו יצא לציד. האנשים ראו את הפעילות באוהל רבקה והריחו את ריח הצלי. אחר כך הם ראו מראה מצחיק ומיוחד: יעקב לבוש בבגדי עשו עם עור גדי מתוח על פלג גופו העליון לוקח אוכל לאביו.
בכל זאת, כאשר עשו חזר:

  • אף אחד לא אמר לעשו שיעקב ביקר את יצחק והביא ליצחק אוכל שרבקה הכינה.
  • אפילו שתי נשותיו של עשו לא היו מודעות למה שקרה במאהל או לא חשבו לנכון לספר לו.
  • משרתיו של יצחק הבינו מה קרה פה, ובכל זאת לא התערבו. כנראה שמשרתיו של יצחק לא אהבו את עשו או שהם פחדו מרבקה ויעקב והעדיפו לא להתערב.

נראה שלרבקה היו מרגלים באוהל עשו אשר אמרו לה את אשר בלבו של עשו, ככתוב: "ויַֻּגַּד לְרִבְקָה, אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל" (ביאור:בראשית כז מב). אולם, לא נראה שעשו דאג שישמרו על אביו או יעקבו אחריו. עשו היה בטוח באהבת אביו וחשב שכל העולם אוהב אותו. עשו היה תמים ולא חשב שמישהו ירע לו. נראה שלא היה לעשו אפילו חבר אחד במחנה שהיה מוכן לדווח לו מה קרה בזמן העדרו.

אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב[עריכה]

לאחר שיצחק בירך את יעקב, יעקב לא הודה לאביו, ולא חיבק או נישק אותו. יעקב לא יצא בתרועת ניצחון מאוהל יצחק. יעקב יצא כועס ומתוסכל.

הכל היה לשווא. יעקב לא קיבל דבר. אלוהים הוא זה שמחליט את מי לברך. גם אם עשו היה מקבל את הברכה מיצחק, הכל היה ממשיך בדיוק כפי שקרה: עשו היה יוצא להר שעיר ועוזב את כנען בפקודת אדוני, ויעקב היה יוצא לחרן ללא רכוש וזוכה בברכת אלוהים.

אלוהים בחר ביעקב כי הוא היה רועה צאן. עשו לא נבחר על ידי אלוהים בגלל שהוא היה איש שדה. זה היה סיפור קין והבל מחדש, רק עם סוף שונה. אלוהים רצה עם של רועי צאן שיאמרו: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג), וזאת כדי שהם יתרבו ויתעשרו במצרים, ישתעבדו למלך חדש, ואז ייוושעו על ידו מעבדות וישמחו לקבל את התורה בסיני. רואים שכל האבות והאמהות שקבעו את גורל עמינו היו רועי צאן: אברהם, רבקה, לבן, יעקב, בני יעקב (ובהמשך כך נבחרו משה ודוד). כל זה היה חלק מתכניתו של אלוהים, ויצחק שלא הבין זאת חשב שעשו איש השדה יהיה ממשיכו.