ביאור:בראשית מז ג
בראשית מז ג: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז ג.
וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ[עריכה]
מַה מַּעֲשֵׂיכֶם?[עריכה]
יוסף צפה שזה מה שפרעה ישאל ולכן הוא הכין את אחיו, ואמר להם להגיד: "וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר, מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מו לד).
ואכן יוסף צדק וזאת היתה השאלה הראשונה של פרעה.
- למה פרעה שאל "מַה מַּעֲשֵׂיכֶם"?
- מה שבעיקר מעניין את פרעה זה בטחון ממלכתו ואוצר המלך, כפי שראינו בחלומו, ויוסף פרש לפי הקו הזה ופרעה שמח מאוד. פרעה נכה הטיל מס על יהודה: "אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ, לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה" (מלכים ב כג לה) - כלומר כל איש נשאל "מה מעשיך ומה ערכך" ולפי זה הוא שילם מס.
- פרעה דאג שהוא מכניס אנשים מסוכנים, מתרבות זרה. אנשים שברבות הימים יאמר עליהם: "פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ" (שמות א י), כפי שקורה היום להרבה מדינות המקבלות מהגרים.
רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ[עריכה]
יוסף הכין את אחיו לענות "אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ" (ביאור:בראשית מו לד), אבל הם כנראה לא הבינו את ההבדל ואמרו: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ".
- יוסף רצה להדגיש:
- האחים הם לא אנשי מלחמה כמו אברהם, לבן, ויעקב במלחמתו עם עשו.
- האחים הם לא כובשי ארץ כנען ושכם, שבאו מחרן.
- האחים הם לא שליטים תקיפים היושבים במשפט ופוסקים: "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" (ביאור:בראשית לח כד).
- האחים הם לא מלומדים בחוקי חמורבי, כפי שראינו שהם השתמשו כדי להכניס את יוסף לבור מים יבש (חוקי חמורבי מספר 2).
- האחים לא יודעים קרוא וכתוב, הם רק רועים פשוטים.
- האחים הם לא ניבחרי אלוהים להיות ככוכבי השמים לרוב.
- האחים הם אפילו לא עשירים עם צאן ובקר לרוב, ועבדים ושפחות, עם רב מאוד, ככתוב: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד" (ביאור:בראשית ל מג).
- האחים לא מזכירים לפרעה שסבתם ביקרה והיתה בבית פרעה: "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית יב טו), ושפרעה גרש את סבם ממצרים.
- האחים מבטיחים שהם לא יתחרו באנשי מצרים, ואכן עד יציאתם ממצרים לא שמענו פעם אחת שהעם המצרי שנא את בני ישראל. להפך, השכנים השאילו להם כסף וזהב, ופרעה רדף אחרי בני ישראל כדי להחזיר את בני ישראל למצרים.
ולכן האחים אמרו לפרעה: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ" - אנשים פשוטים, לא אנשי מלחמה, לא אנשי רכוש, נוודים קלים, לא מלומדים, לא מסוכנים. כך לפרעה לא תהיה סיבה לחשוש והוא יתן להם אדמה שאינה טובה לחקלאות אבל מתאימה לצאן ולבקר - גושן.
עד הרגע הזה פרעה לא ידע שהם רועי צאן, תועבה למצרים. ייתכן שפרעה ידע, ממרגליו בבית יוסף, שהם עבריים, שגם הם תועבה למצרים, אבל את זה הוא כבר ידע כאשר יוסף הוצג בפניו: כ"נַעַר עִבְרִי" (ביאור:בראשית מא יב).
מות וחיים ביד הלשון[עריכה]
אנו לומדים:
- חשוב להתכונן לחקירה.
- להכיר את צרכיו של החוקר.
- לתת כבוד לחוקר במעלתו. (מעניין שהם לא השתחוו לפרעה - או לפחות זה לא כתוב)
- להגיד את האמת, בצורה שהחוקר רוצה ומקווה לקבל.
- לצמצם ולדייק. לא לספק מידע נוסף שלא נשאל בפרוש.
- לדבר ביחד, בקול רם וברור.