ביאור:בראשית מז כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מז כ: "וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז כ.

וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם[עריכה]

בהתאם לתוכניתו להציל את מצרים ממות ברעב, ולהעשיר את פרעה, יוסף עשה שני צעדים חשובים:

  1. קנה את כל אדמת מצרים לפרעה. כל המצרים הפכו לאריסים, ושלמו דמי שכירות, ככתוב: "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה" (ביאור:בראשית מז כד).
  2. שבר את ההשתיכות השבטית והרגשת בעלות כאשר הוא העביר את האנשים ממקום למקום, ככתוב: "וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים: מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ" (ביאור:בראשית מז כא).

יוסף סרב לקחת את העם כעבדים ממש, ולהיות אחראי להם כל הזמן לאכל ולעבודה.