ביאור:בראשית מז טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מז טו: "וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף."



וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן[עריכה]

העורך מדגיש שנגמר הכסף בארץ מצרים ובכנען, ואנשי כנען באו ליוסף, ככתוב: "וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף". לא נראה שמואב, עמון ואדום נכחדו ברעב. לא נראה שכנען התרוקנה מאנשים, שעברו למצרים או לארם . זה היה יכול להיות יפה מאוד, ונוח לאלוהים להחזיר את בני ישראל לכנען ריקה מאנשיה.

וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף[עריכה]

המצרים באו ליוסף בחוסר כסף להמשיך לבקש אוכל, ככתוב: "וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף". המצרים חשבו שהם יקבלו חינם, ולהפתעתם יוסף הודיע להם: "הָבוּ מִקְנֵיכֶם, וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם" (ביאור:בראשית מז טז).