ביאור:בראשית מז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מז יא: "וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז יא.

וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו[עריכה]

כפקודת פרעה, ככתוב: "כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה" יוסף הושיב את משפחתו בארץ מצרים.

וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה[עריכה]

גם אברהם בקש: "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם" (ביאור:בראשית כג ד) והוא התכוון לקנות בכסף אחוזת עולם. כאן יוסף נתן, בפקודת פרעה, ללא תשלום, אדמה כאחוזה זמנית ברשיון.

בני ישראל לא קיבלו בעלות על האדמה, כי הם לא שילמו דבר. הם היו דירים שכירים, ושילמו דמי שכירות בעבודתם במקנה של פרעה.

בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס[עריכה]

רש"י מסביר ש"אֶרֶץ רַעְמְסֵס" היא ארץ גושן.
רעמסס כידוע הוא שם גדול ומפורסם בתולדות מצרים העתיקה. רעמסס הראשון הקים את השלשלת ה19 ומשפחתו שלטה במצרים מעל 200 שנים. ראו: (רעמסס).
השם "רַעְמְסֵס" הוא: "רַעְ" אל השמש, "מְסֵס" בן - כלומר "רַעְמְסֵס" הוא בן אל השמש.

  • בזמן התלאות במצרים נאמר: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם. וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א יא). וזה קרה אחרי ש"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א ח), לכן אפשרי שהמלך הזה היה רעמסס, מהשלשלת החדשה, שלא ידע את פרעה של יוסף.
  • ביציאת מצרים, נאמר: "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה" (שמות יב לז) מכאן ניתן להבין שבני ישראל גרו בארץ רעמסס, לכבוד העיר שהם בנו, שהיתה לכבוד רעמסס מלך מצרים.

מכאן ניתן להבין, שקם מלך חדש בשם רעמסס, שפקד לבנות עיר לכבודו, והוא שינה את שם המקום מארץ גושן לארץ רעמסס.
כדי שהקוראים יבינו, העורך, שידע את סיפור יציאת מצרים, מסביר לנו שבעתיד יהיה שינוי שם, לרעמסס.

בְּמֵיטַב הָאָרֶץ[עריכה]

סביר שפרעה נתן אדמה חסרת בעלות ותושבים לבני ישראל. האדמה הזו היתה חסרת ערך, אזור ביצות טובעניות עם ריח של מדמנה שורצת תנינים ויתושים. לאחר שבני ישראל גרו שם זמן מה, הם ניקזו את הביצות והפכו את האזור ל"מֵיטַב הָאָרֶץ". וכך כותב העורך, לאחר שבני ישראל הפכו את הביצות לגן פורח ועשיר, שמלך מצרים יהיה גאה לתת את שמו למקום – ארץ רעמסס.

אלוהים כגאון כלכלי[עריכה]

  • אלוהים אירגן שיוסף יבוא למצרים ויביא את משפחתו וצאנם למצרים.
  • בני ישראל קיבלו אדמת ביצות ומים ללא הגבלה.
  • בני ישראל ניכזו את אדמתם והתאימו אותה למקנה שלהם ושל פרעה.
  • בני ישראל קיבלו זכיון מהמלך לספק בשר לארמון: לשריו, כוהניו, צבאו, ופקידיו - כל אלו שחיו על חשבון המלך.
  • לבני ישראל קיבלו מונופול על בשר, חלב, צמר, עורות, גבינות, זבל לכל ארץ מצרים, כי המצרים תעבו את הצאן.
  • ועוד בני ישראל היו פטורים ממס של 20% בגלל שהם הצטרפו למשפחת כוהני און.
  • בני ישראל חיו בנפרד ולא התבוללו במצרים, בגלל הריח הרע של הצאן.

לא פלא שהם רבו ויפרצו, והתעשרו מאוד מאוד - כמובן שהם נשארו חרוצים ולא נעשו עצלנים בעושרם.