ביאור:בראשית מז י
בראשית מז י: "וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז י.
וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא[עריכה]
כנהוג מברכים אדם חשוב בבואנו ובלכתנו. אין פירוט לברכה, ולבטח יעקב לא השתמש בשם אלוהים. פשוט ברכה לשלום והצלחה. לברכה לא היתה חשיבות, ואין לדעת אם היא התקימה.
יעקב לא השתחווה בבואו ובלכתו. הברכה החליפה את כבוד ההשתחוות. אפשרי, שמזקנותו, יעקב לא היה מסוגל לכרוע ולהשתחות, יוסף לא רצה להראות את אביו בחולשתו, ולכן פרעה ויתר לו.
תם ונשלם הביקור. יעקב זכה לראות את פרעה בהדרו. הביקור לא יצר דבר ולא השפיע על עתיד העם.
מדוע ברך יעקב את פרעה[עריכה]
זאת הברכה השניה שיעקב מעניק לפרעה, לאחר שהוא ברך אותו כאשר הוא הופיע לפניו (ביאור:בראשית מז ז).
יש חשיבות גדולה להתיחס בכבוד לשליט שמרשה לנו לחסות בארצו, ולהכיר לו תודה וחשיבות.
פרעה נתן מחסה ליעקב ובניו מפני הרעב, והאלימות והשוד הנובעים מאנשים רעבים למוות כאשר הם רואים אחרים שיש להם אוכל, כסף, וצאן.
יעקב זכר:
- את ברכת אלוהים לאברם: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית יב ג)
- וגם את ברכת יצחק לו: "אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" (ביאור:בראשית כז כט).
- ואלוהים עוד ציווה על אברם וזרעו: "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (ביאור:בראשית יא ב) - חובה על בני אברם להביא ברכה ותועלת לגויי הארצות שנותנים לך מחסה וברכה.
עכשו, כשפרעה העניק לבני ישראל ברכה כל כך גדולה: מחסה, אדמה, מקום למקנה, וחוזה אספקה לפרעה ואנשיו (ביאור:בראשית מז ו), יעקב הבין שהוא חייב לברך את פרעה ולרצות שאלוהים יביא לו ברכה
בנוסף, יעקב זכר את דברי אלוהים לאברם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם ... וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (ביאור:בראשית טו יג-יד). יעקב הבין שכל זה הוא חלק מהבטחתו של אלוהים לאברם, ושפרעה הוא כלי בידי אלוהים, ומגיעה לו ברכה.