ביאור:בראשית כז מה
בראשית כז מה: "עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז מה.
ראו חזרתו של יעקב
וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם
[עריכה]וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ
[עריכה]רבקה הסירה את האחריות מעצמה על ידי כך שאמרה: "אֲשֶׁר עָשִׂיתָ", ולא 'אשר עשינו'. אבל יותר טוב כך. עדיף שיחשבו שיעקב עשה הכל לבדו, וכך רבקה נשארה אשת אמונים של יצחק.
שָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ
[עריכה]עוד מילות הרגעה.
במשך עשרים שנה יעקב שהה אצל לבן, ובכל הזמן הזה רבקה לא שלחה לקרוא לו.
ייתכן שרבקה ידעה שכך טוב יותר: יעקב נשוי, יש לו 11 ילדים ובת, הוא עובד קשה ומתעשר, הוא מקים צבא חזק. אלוהים העניק ברכה לו וללבן. רבקה לא היתה צריכה להתערב.
אלוהים זכר את יעקב, וכשהגיע הזמן אלוהים הודיע ליעקב לחזור לכנען.
יש שאומרים שרבקה שלחה את "דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה" (ביאור:בראשית לה ח) לקרוא ליעקב לשוב לכנען, אבל המינקת נפטרה אחרי הזבח בבית-אל ולפני שרחל ילדה את בנימין, ויעקב לא מיהר להגיע לאמו. לא ברור מתי רבקה מתה, אבל לא נאמר שיעקב היה נוכח בקבורתה.
לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד
[עריכה]לפי החוק: הרוצח איש, יומת. לכן אם יעקב יימצא מת, מכל סיבה שהיא, יחשדו בעשו וגם הוא יומת או יברח. הפתרון היחיד היה להפריד ביניהם עד שהם ישלימו או ירגעו.
תגובת יעקב?
[עריכה]יעקב לא מגיב לדברי רבקה, ולא בורח ללבן. יעקב לא הגיב כשם שהוא לא הגיב לברכת יצחק. הוא לא הודה לרבקה ולא התווכח. הוא פשוט שמע ולא עשה כלום.