ביאור:בראשית כז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כז ז: "הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה לִפְנֵי מוֹתִי."



וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה[עריכה]

יצחק אמר: "בַּעֲבורּ תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי" (ביאור:בראשית כז ד), אבל כאשר רבקה סיפרה על כך ליעקב היא שינתה משפט זה ואמרה דברים שיצחק לא אמר: "ואֲַבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה".

  • ייתכן שלרבקה זה היה ברור שזה מה שיצחק עומד לעשות. עם זאת, ניתן לראות בהמשך שיצחק לא העלה קורבן לאלוהים ואף לא נתן לעשו את ההבטחה שאלוהים נתן לאברהם ולו.
  • ייתכן שרבקה ציינה את אלוהים כדי לגרום ליעקב לפעול ולעשות כדבריה.
  • למרות שרבקה הזכירה את אלוהים, יעקב לא השתמש במשפט הזה. ייתכן שיעקב עצמו שמע את דברי יצחק או שרבקה תיקנה את דבריה לפני שיעקב יצא לאביו.

הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים[עריכה]

מדברי רבקה ליעקב לא עולה הרושם שיצחק ניסה את עשו במטרה לראות אם אלוהים יברך אותו בציד קל ומהיר, מה שיהווה הוכחה לכך שאלוהים מעניק את הבכורה והשלטון לעשו. רבקה לא הדגישה שעשו חייב לקחת את תליו וקשתו כדי לצוד, ושרק ציד כזה יזכה את עשו בברכתו של יצחק. רבקה הציגה את בקשת הציד כאילו שזה היה המקור העיקרי שממנו עשו, איש השדה, יכול לקחת בשר, אבל יעקב, רועה הצאן, יכול לקחת גדי מהעדר.

רבקה השמיטה את העובדה שיצחק ביקש מעשו שיכין לו מטעמים אשר הוא אוהב (ביאור:בראשית כז ד), אולם כנראה היה ברור לה וליעקב שהמטעמים יהיו כאלו שיצחק אוהב לאכול.

לִפְנֵי מוֹתִי[עריכה]

רבקה מדגישה את הדחיפות. לא רק שעשו יצא להביא ציד, אלא שיצחק יכול למות עוד לפני שעשו ישוב.