ביאור:בראשית כח ד
בראשית כח ד: "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כח ד.
וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ
[עריכה]וְיִתֶּן לְךָ
[עריכה]- המילה "וְיִתֶּן" מראה שיצחק מבקש שאלוהים יעניק את ברכתו ליעקב. יצחק לא היה יכול לתת את ברכת אלוהים כרצונו.
יצחק חוזר על ברכות אדוני לאברהם כדי להעניק אותם ליעקב, ואלוהים מאשר זאת בחלומו של יעקב (בראשית כח יד). רשימת הברכות של אלוהים לאבות:
- ברכת אלוהים לאברהם היתה: "הִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד ונְּתַתִּיךָ לְגוֹיִם, ומְּלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאו .ּ.. וְנָתַתִּי לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַתּ עוֹלָם, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית יז ח).
- "ולְּיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד: שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד ונְּתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל" כי הוא בנך.
- "וְאֶת בְּרִיתִי, אָקִים אֶת יִצְחָק".
- ברכת אלוהים ליצחק היתה: "כִּי לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, והֲַקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ ... וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם ... וְהִתְבָּרְכו בְּזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כו ד). זה כלל את יעקב ואת עשו.
- ברכת אלוהים ליצחק כללה: "הָאֲרָצֹת הָאֵל", ברבים, כי עשו יגור בארץ אחרת מכנען.
- ברכת אלוהים לרבקה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ ושְּׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו;ּ ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג).
- ברכת אלוהים ליעקב היתה: "אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ ואֵלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה ולְּזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה ובְּזַרְעֶךָ" (בראשית כח יד).
וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ
[עריכה]"וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" - יצחק הגביל את הברכה ל"וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" ולא לכל "זַרְעֲךָ". אלוהים אף פעם לא הגביל את הברכה, אולם יצחק הבין: שלוט גורש מאברם וזכה לברכה במואב ואמון; שישמעאל נושל מברכת אלוהים לאברהם, וזכה לברכה משלו; ועשו נושל מברכת אלוהים לאברהם, וזכה לברכה בהר שעיר, כך לא בל זרעו של יעקב יזכה לברכה תמידית. רק אלה שישארו עם יעקב, ידבקו וישמרו את "מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה) יזכו בברכה.
לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם
[עריכה]יצחק ידע שאברהם אסר על עבדו להוציא אותו מכנען, ואלוהים אסר עליו לצאת למצרים. יצחק שולח את יעקב לחרן, אבל כדי להבטיח את שובו, יצחק מוסיף: "לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם", כדי שיעקב ידע שיש לו אדמה והוא חייב, בציווי אלוהי, לשוב כדי למלא את ברכת אלוהים לאברהם. ואכן אלוהים בהמשך יגיד ליעקב: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ, וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (ביאור:בראשית לא ג).
פרידה
[עריכה]כאשר רבקה דיברה עם יעקב היא סיימה: "וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם" (ביאור:בראשית כז מה), וכך רבקה הראתה את אהבתה ואת רצונה לפגוש את יעקב. יצחק בדבריו לא דיבר על השיבה של יעקב אליו, ולא הראה את רצונו לפגוש את יעקב בשנית.
בעקדת יצחק אמר המלאך לאברהם: "וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" (ביאור:בראשית כב יב), והכוונה היתה, 'מהיום והלאה אל תעשה מאומה בעניין יצחק. אלוהים ביקש שתעלה את יצחק עליו, עשיתי זאת, אלוהים הציל את חייו, והוא שייך לאלוהים בלבד. אתה גמרת את תפקידך. אתה משוחרר ואל תתערב בחייו.' ואכן אברהם לא מדבר ולא מתערב יותר בחייו של יצחק. כאשר אברהם החליט להביא אישה, הוא העביר את התפקיד לעבדו, זקן ביתו, וביקש שמלאך אלוהים יעזור לעבד למצוא אישה (ביאור:בראשית כד ז).
כאן יצחק נפרד מיעקב. הוא מעביר לאלוהים את האחריות ליעקב ומנער את חוצנו ממנו, ככתוב: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ" (ביאור:בראשית כח ג). יצחק לא נתן ליעקב מתנה לדרך. יעקב מתחיל בחוסר כל. כל שנשאר ליעקב זה רק הצוואה שיצחק העניק לו ומילות הברכה בפרידה. יעקב יחונך על ידי לבן ויודרך על ידי ואלוהים מכאן והלאה. יעקב ישתהה בדרכו חזרה ליצחק, ולא ברור כמה זמן הוא היה איתו עד מותו של יצחק. בכל אופן, לא נאמר שיצחק דיבר או התערב בחייו של יעקב ובניו.
לאחר הברכה הזאת יצחק לא יעשה מאומה ליעקב. הוא גמר.