ביאור:בראשית כח כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כח כ: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ."



הנדר של יעקב[עריכה]

לפני שיעקב יצא מארץ ישראל לחרן, הוא אמר:

בראשית כח כ-כב: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: 'אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקִים, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ."

נדרו של יעקב נשמע כתנאי "אם יהיה לי כך וכך אזי יהיה לי ה' לאלוקים... והאבן יהיה בית אלוקים ויעשר". ואם לא יהיה כך וכך? האם יעקב העלה על דעתו, שה' לא יהיה לו לאלקים?!

1. "אם" - לשון בקשה ולא לשון תנאי / דוד אקסלרוד[עריכה]

יעבץ אומר דברים דומים (דברי הימים א ד י-יא): "וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי, וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי, וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי, וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי'; וַיָּבֵא אֱלֹקִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל: וּכְלוּב אֲחִי שׁוּחָה..."

אומר יעבץ- "אם ברך תברכני והרבית... והיתה ידך... ועשית" והמשך הפסוק - "ויבא אלוקים את אשר שאל". כאן ברור ש"אם" הוא לשון בקשה, כמו (נחמיה ב ז): "וָאוֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב אִגְּרוֹת יִתְּנוּ לִי עַל פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר..." אין זה תבנית "אם... אז...", אלא בקשה.

כך גם בפרקנו, יעקב אומר: "אם על המלך טוב ושמרתני..., ויהיה לי לחם... ובגד... ושבתי..."- כל זה בקשה. "...והיה ה' לי לאלוקים"- זה סוף הבקשה. הנדר הוא "והאבן הזאת... עשר אעשרנו", הוא לא מותנה.

2. לקבל על-מנת לתת / אראל סגל[עריכה]

ה' כבר הבטיח ליעקב בחלום, שישמור עליו בכל אשר יילך. יעקב הרגיש שה' נתן לו חסד גדול, והחליט שהוא חייב להשתמש בחסד הזה למטרה חיובית, "לקבל על-מנת לתת". ולכן קבע, שאם וכאשר ה' יקיים את הבטחתו ויעזור לו לחזור הביתה בשלום, הוא ישתמש בחסד הזה קודם-כל על-מנת לעבוד את ה' ואולי גם לכבד את ה' (ראו ביאור:בראשית כח כא).

יעקב פעל על פי העיקרון (משלי טו כז): "ושונא מתנת יחיה"- כשאדם מקבל מתנה, הוא צריך מייד לחשוב איך להעביר אותה הלאה, כדי להפוך את המתנה לשליחות ( פירוט ).

3. תגובת אלוהים לתנאי / אילן סנדובסקי[עריכה]

יעקב הבטיח, ככתוב: "ויִַּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר", כשם שיפתח הבטיח "ויִַּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה, ויַֹּאמַר: אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי" (שופטים יא ל). יעקב התחיל את נדרו במילה: אם. יעקב הציב תנאי שאם אלוהים ייתן לי מה שהוא שמע בחלום, אז, ורק אז, "וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית כח כא). אלוהים כבר הביא לאברהם, שרה, יצחק, ורבקה הצלחה גדולה:

  • שרי ניצלה במצרים ובגרר.
  • אברהם ניצח את ארבעת המלכים.
  • שרה ואברהם קיבלו ילד בזקנתם.
  • אלוהים זימן אייל כדי להציל את יצחק בעקדתו.
  • יצחק זכה להצלחה בשדות.
  • יצחק מצא בארות מים.
  • רבקה נכנסה להריון אחרי 20 שנות עקרות.

אלוהים כבר הבטיח לאברהם, שרה, יצחק ורבקה:

  • לאברהם – "וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, ונְּתַתִּיךָ לְגוֹיִם; ומְּלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאו"ּ (ביאור:בראשית יז ו).
  • לשרה – "ובֵּרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיו"ּ (ביאור:בראשית יז טז).
  • ליצחק – "הִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכו בְּזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כו ד).
  • לרבקה – "ויַֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ ושְּׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו"ּ (ביאור:בראשית כה כג).
  • עכשיו אלוהים מבטיח ליעקב – "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, ובְּזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ ושְּׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ והֲַשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹאּת, כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (בראשית כח יד-טו).

אולם, כל זה לא הספיק ליעקב. הוא מציב לאלוהים תנאי: קודם שיזכה בהצלחה כפי שאלוהים הבטיח לו בחלום, ורק אז, אחרי שהבטחת אלוהים תתקיים, הוא יקבל את קיומו של אלוהים ויאמין בו.

זאת היתה הפעם הראשונה שאלוהים דיבר עם יעקב בחלום. ייתכן שיעקב לא האמין בחלום שלו, ולכן הוא דרש שאלוהים יוכיח במעשים. חלום זו דרך נאותה לאלוהים לדבר, והרי "ויַָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי, בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה; ויַֹּאמֶר לוֹ, הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד) ולבן האמין וכיבד את אדוני בלי דרישה להוכחות נוספות. בהמשך, אחרי ההצלחה הגדולה בחרן, יעקב קיבל ללא ויכוח את הבטחת אלוהים במראות הלילה שזרעו יצליח במצרים (ביאור:בראשית מו ב).

אלוהים לא הגיב לתנאים של יעקב, ולא ענה ליעקב. אלוהים לא הסכים שיעקב יתנה את אמונתו באלוהים בהצלחתו הכלכלית, והרי לאלוהים אין ברירה אלא להשיב את יעקב לארץ המובטחת ולהרבות את זרעו. אלוהים לא היה מוכן להבטיח אוכל, בגדים, עושר ושלום. כל אלו נשארו באחריותו של יעקב. מה גם שיעקב לא יכול להשתולל ולעשות שטויות ולצפות שאדוני יציל אותו תמיד. כשהגיע הזמן לשוב: "ויַֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב, שׁובּ אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ ולְּמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (ביאור:בראשית כא ג). יעקב סיים את עבודתו בחרן ועכשיו הוא חייב לחזור לכנען – אלוהים יהיה אלוהיו אם הוא רוצה בזאת או לא.

יעקב רצה לפגוש את עשו לפני שהוא נכנס לכנען כדי שהתחייבותו של אלוהים לשמור עליו עד שהוא חוזר לכנען תישאר בתוקף. יעקב זכר את נדרו ולפני שפגש את עשו אחיו הוא ביקש מאלוהים לקיים את הבטחתו ולהמשיך להגן עליו, כדבריו "וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב" (ביאור:בראשית לב יג). גם הפעם אלוהים לא ענה לו ולא הרגיע אותו. גם הפעם לאלוהים לא היתה ברירה אלא להציל את יעקב ובניו הרכים.

בסוף הסיפור של יעקב בחרן, יעקב חזר בשלום עם משפחה גדולה ועושר רב לכנען. הניסיון שיצחק העמיד בו את יעקב עבר בהצלחה. לא רק שיעקב הקטן (ביאור:בראשית כו לד), שאביו לא חשב שהוא ימצא אישה ולכן להגנתו הוא רצה להפוך אותו לעבד של עשו, נשאר בחיים, הוא אף חזר עם ארבע נשים, הרבה ילדים, הרבה צאן ובקר וצבא משמעותי. כדי לסגור את המעגל אלוהים משנה את שמו של יעקב לישראל "ויַֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים ותַּוכָּל" (ביאור:בראשית לב כט), במשמעות שנדרו של יעקב נגמר וכעת יעקב חייב לקיים את הבטחתו ולהאמין באלוהים. אולם, יעקב לא רצה לוותר על שמו שמשמעותו היא יה'-עקב (אדוני ישמור), ואף לא רצה שההסכם שלו עם אלוהים יסתיים. יעקב רצה שהבטחת אלוהים תמשיך, ולכן יעקב לא חזר ליצחק אביו בחברון, לא בנה בית אלוהים בבית אל ולא נתן מעשר כהבטחתו (ביאור:בראשית כח כב). כלומר, עד מותו יעקב לא היה בטוח שאלוהים יקיים את הבטחתו להשיב אותו ואת משפחתו לכנען ולעשות אותו לגוי גדול, הן בסוף הוא יצא למצרים ומת שם.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-12-11.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הנדר של יעקב

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/ndr