ביאור:בראשית כח טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כח טז: "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי."



יש ה' במקום הזה[עריכה]

כשיעקב יצא מבית אביו, הוא ישן בדרך וחלם חלום שבו ה' התגלה אליו. וכשהתעורר:

והרי ה' נמצא בכל מקום?[עריכה]

מה משמעות הביטוי יש ה' במקום הזה , והרי ה' נמצא בכל מקום?

1. לפי רוב המפרשים, ישנם מקומות שבהם הנוכחות של ה' גלויה יותר מאשר במקומות אחרים: " "הטעם, בעבור שיימצאו מקומות ייראו שם ניסים , ולא אוכל לפרש למה זה, כי סוד מופלא הוא" " (אבן עזרא) . מי שנמצא במקומות אלו, קל לו יותר ליצור קשר עם ה' ולשמוע את דברו: " "אין ספק שזה המקום מוכן לנבואה , מאחר שראיתי בו מראה כזאת בלתי שאתכוון לנבואה, כי אמנם ישתנו תכונות משמשי העצם השכלי המתנבא כפי השתנות הארץ והאויר, כאמרם 'אוירה של ארץ ישראל מחכים'" " (ספורנו) . ה' אכן נמצא בכל מקום, אבל מתגלה במקומות שונים ברמה שונה.

המקומות הללו אינם ידועים מראש - הם נראים כלפי חוץ רגילים לחלוטין. אולם מדי פעם מגיעים בני האדם למקומות מסוג זה וחווים התגלות אלהית, ואז הם מבינים שהמקומות הללו מקודשים: " "אכן יש ה' במקום - לא כמה שהייתי סבור כששכבתי כאן, שהוא מקום חול, אך כן הוא שהוא מקום קודש" " (רשב"ם) . כדי לציין את ייחודם של המקומות הללו, נהגו בני האדם להקים בהם מצבות, מזבחות או מקדשים, כמו שעשה יעקב בפסוקים הבאים (פסוקים 18-22): "ויקח את האבן... וישם אותה מצבה... ויאמר... והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים...".

2. אולם, אפשר לפרש שתגובתו של יעקב מלמדת לא על קדושת המקום אלא על מידת הענוה העצומה של יעקב. ה' התגלה אל יעקב בזכות עצמו בלבד, ובלי קשר למקום. יעקב ישן במקרה במקום שהיה בו כאשר השמש שקעה: " "ויפגע במקום - קרה לו שהגיע אל מקום שלא כיוון אליו; ועניין המקום הוא מקום ללון לאורחים, שהיה מתוקן אז בכל עיר ועיר, ברחוב העיר על הרוב" " (ספורנו על פסוק יא) ; ה' רצה לדבר עם יעקב כדי לעודד אותו לקראת מסעו לבית לבן, ולכן התגלה אליו באותו מקום שהיה בו. אולם יעקב היה עניו מאד - הוא לא אמר "ה' התגלה אליי בגלל שאני צדיק ומיוחד", אלא "ה' התגלה אליי כי 'במקרה' ישנתי במקום קדוש, מקום שה' מתגלה בו; כל אדם אחר שהיה ישן כאן היה זוכה להתגלות בדיוק כמוני; אני בכלל לא ראוי, אפילו לא ידעתי שהמקום קדוש!".

בדרך כלל, כשקורה לאדם נס, הוא עלול להרגיש גאוה, בסגנון "הנס בא בגלל שאני צדיק", "הנס מוכיח שהדעות שלי נכונות ושה' איתי", וכו'; התגובה הראויה יותר היא תגובתו של יעקב - לא לתלות את ההתגלות בזכות עצמו, אלא בזכות "המקום" (ראו גם ניסים גלויים היום ובעבר / ישיבת הגולשים ).

המקדש שנבנה במקום הזה לא נועד לציין שהמקום קדוש, אלא להזכיר את ההתגלות שהיתה ליעקב במקום זה (מעין האבנים שהציבו בני ישראל בירדן כדי לזכור את הנס שה' עשה להם כשחצו את הירדן - ראו יהושע ג-ד).

שני הפירושים הללו מתאימים לשני הפירושים הראשונים על ויפגע במקום (פסוק יא) .

3. ויש שדרשו, ש"המקום" מציין מקום רוחני שבו האדם נמצא כאשר הוא מתפלל: " "יעקב הוא בחינת שכל... וחז"ל דורשים ש"ויפגע" הוא לשון תפילה. "וילן שם כי בא השמש" מרמז על הסתלקות המוחין כי שמש הוא בחינת שכל כמבואר במקום אחר. "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" - סולם בגימטריה קול, דהיינו הקול נמצא בארץ ואפשר להשתמש בו; אבל ראשו, דהיינו שורש הקול, בשמים, בבחינת משמים השמעת קולך. והחלום בא לרמז ליעקב אבינו ע"ה, שקול התפילה של האדם נשמע היטב למעלה, כי שם השורש שלו כנ"ל. יעקב אבינו ע"ה עסק כל הזמן בתורה בבית שם ועבר כדי להגיע לשלימות בעבודת השם, וכאשר פגע במקום וילן שם - נודע לו גודל כוחה של התפילה, כי זכה להתגלות השם יתברך דווקא במקום הזה; ולכן אמר, אחר שהקיץ משנתו, "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי", דהיינו כל הזמן לא ידעתי גודל כוח התפילה עד שהגעתי למקום הזה" " ( שער ברסלב ) .

4. יש שפירשו, שמשמעות הביטוי יש ה' היא "ה' עמי, שומר עליי ומשגיח עליי", כמו ב שמות יז ז: " "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה, עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם" "אֶת ה' לֵאמֹר ' הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?'" ", וכוונתו של יעקב היא " "אכן, יש ה'" גם "במקום הזה" ". יעקב ידע שיש השגחה ברורה וגלויה של ה' בבית הוריו, אבל הוא לא היה בטוח שיזכה לאותה מידה של השגחה גם מחוץ לבית הוריו; כשראה שיש, אמר "אכן, יש השגחת ה' גם במקום הזה, באותה מידה כבבית אבא; ה' נמצא בקרבי גם במקום הזה" (ע"פ דוד אקסלרוד) .

  • אולם, פירוש זה אינו מתאים לפסוק יז: "מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים" - פסוק המלמד שיעקב אכן ראה במקום המסויים הזה את הסיבה לכך שזכה להתגלות.

5. "וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי" - יעקב לא נתן כבוד למקום כשהוא ישן שם. יעקב חשש והתנצל כי הוא לא הוריד את נעליו כפי שנאמר למשה: "אַל תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת קֹדֶשׁ הואּ" (שמות ג ה), וליהושע: "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו, קֹדֶשׁ הואּ" (יהושע ה טו). יש לציין שהקדושה במקרים הללו נבעה מנוכחות אלוהים ולא מהמקום עצמו.

איפה בדיוק היה המקום הזה ? נראה בפירוש על פסוק יט.

מסרים ורעיונות נוספים[עריכה]

מלבד מידת הענוה, ניתן ללמוד מפסוקנו גם על ההתנהגות הראויה כשאדם מתעורר משנתו. יעקב מתעורר משנתו, ומייד חושב על ה' - " אכן יש ה' במקום הזה "; זאת בניגוד לפרעה מלך מצרים, שכאשר הוא חולם חלום, הוא מתעורר ומייד חוזר לישון, (בראשית מא ה): "ויישן ויחלם שנית..."(ע"פ רבי מאיר מפרימישלן ) .

דבריו של יעקב מבטאים את הניגוד הקיצוני בין יש ה' לבין לא ידעתי - בין הוודאות המוחלטת בנוכחות של ה', לבין חוסר הידיעה המוחלט לגבי התכונות שלו; הניגוד הזה הוא שהביא אותו ליראה גדולה, כמו שנאמר בפסוק הבא "ויירא ויאמר..." ראו פירוט ב ביאור:מידות הראי"ה יראה ב .


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:יש ה' במקום הזה


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-01-17.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-28-16