ביאור:בראשית לב כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית לב כט: "וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב כט.


בן ישראל יכול להתגבר על כל נטיה[עריכה]

השם יעקב מציין חולשה וכניעה - אדם שהולך בעקבות אחרים, (בראשית כה כו): "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָאאָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב"( פירוט ).   לעומתו, השם ישראל מציין עוצמה ושליטה - מלשון שָׂר.

  • כי שרית... עם אנשים - מציין את התגברותו של יעקב על שני האנשים שרצו לפגוע בו - לָבָן ועֵשָׂו ( רש"י ) .
  • כי שרית עם אלהים - מציין את התגברותו של יעקב על מלאך-אלהים שנאבק בו בלילה הקודם.

אנו, צאצאיו של יעקב, נקראים עד היום הזה בשם ישראל - כי ההתגברות הזו היא תכונה מהותית עבורנו.

  • אנחנו לא נגררים בעקבות הדעות המקובלות בין אנשים בעולם, אלא מתגברים כמו שרים ומובילים את האנושות לדעות מתוקנות.
  • אנחנו לא נגררים גם בעקבות כוחות הנראים בלתי-מנוצחים כמו מלאך- אלהים .    גם אם יש לנו נטיות ותכונות מולדות-כביכול, ונראה שהן שולטות בנו - אנחנו יכולים להתגבר כמו שרים , למשול בנטיות שלנו ולתקן אותן.

כי אנחנו בני ישראל.

לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל[עריכה]

יַעֲקֹב[עריכה]

'עקב' - שורש 'עקב' -

  1. במשמעות בגלל, מכיוון ש, בזכות (מילוג), ככתוב: "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (ביאור:בראשית כב יח).
  2. החלק האחורי של הרגל, ככתוב: "הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (ביאור:בראשית ג טו).
  3. עקלקל, מסובך, מפותל (מילוג), ככתוב: "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה" (ישעיהו מ ד).

ההסבר לשמו של יעקב:

  1. ככתוב: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ - יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית כה כו).
  2. יעקב נולד קטן וזעיר (וזאת כדי שיצחק יעשה את עשו הגדול לעובד אדמה, ויעקב הקטן, שלא יכול להיות עובד אדמה, יהיה רועה צאן, וזאת כדי שבני יעקב יגידו במצרים "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג)). רבקה ידעה שיעקב ישרוד ויגדל כדברי אלוהים: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג), לכן רבקה נתנה ליעקב שם של בקשה שאלוהים (י') יעקב, ילך בעקבות, וישמור על בנה הזעיר.

לֹא יַעֲקֹב[עריכה]

עכשו המלאך מודיע ליעקב: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל", במשמעות: היית קטן וחלש. היית צריך את הגנת אלוהים ושמירתו, כהבטחת אלוהים ליעקב בבית אל "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:בראשית כח טו), עכשו אתה עשיר, גדול וחזק. יש לך בנים לשאת את שמך ולקיים את מטרתך. אתה לא צריך יותר שמירה מאלוהים, ושמך גמר את תפקידו בתועדתך.

כִּי אִם יִשְׂרָאֵל[עריכה]

המלאך מסביר את השם החדש "יִשְׂרָאֵל" - "כִּי שָׂרִיתָ".
ההסבר הזה לא מספק:

  1. יעקב לא שלט לא באנשים ולא באלוהים. המלאך בא ללמד אותו שהוא מסוגל להתנגד ולהלחם.
  2. השם "יִשְׂרָאֵל" מרכז את כל האותיות הראשונות של האבות והאמהות - יצחק/יעקב, שרה, רבקה/רחל, אברהם, לאה (ולבן).
  3. השם "יִשְׂרָאֵל" הוא 'ישר'-'אל', שיעקב ימשיך להיות ישר ולא עקום אם אלוהים ואדם. מעכשו והלאה יעקב לא צריך לרמות את אביו, לגנוב ברכות, להתחכם עם לבן בעניין צבע הכבשים והעיזים. יעקב יהיה ישר. ובנוסף אלוהים מודיע ליעקב שחטאיו נמחקים לו והוא זכה בברכות ביושר.
  4. יעקב של מירמה "וַיַּעְקְבֵנִי" (ביאור:בראשית כז לו) יהפך לשליט שורר שזכותו לברכות, כפי שרש"י מסביר "לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה כי אם בשררה וגלוי פנים".

יֵאָמֵר[עריכה]

המלאך אמר ליעקב "לֹא ... יֵאָמֵר", בעתיד לא יקראו ליעקב יעקב אלא ישראל.
המלאך לא אמר שאסור ליעקב להשתמש בשם 'יעקב', כפי שאלוהים חזר בשנית והוסיף את המילה "עוֹד", ככתוב: "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ" (ביאור:בראשית לה י).

יעקב אהב את שמו, ורצה שאלוהים ימשיך לשמור עליו, ולכן, למעשה, הוא סרב לשינוי השם והמשיך להשתמש בשם יעקב. אפילו לא נאמר שיעקב סיפר את זה למשפחתו.

יעקב תלה את זכותו לשמור את שמו במילה "יֵאָמֵר", בעתיד. יעקב הסכים שבעתיד, או בעתיד הרחוק שמו ישתנה ל"יִשְׂרָאֵל", אולם לא מייד.

הקבלות[עריכה]

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

"הרמב"ם ב'שמונה פרקים' שלו אומר, כי טעות היא לומר כי אדם נולד טיפש או חכם, אלא כולם נולדים אותו דבר וההבדל היחיד הוא, שאפשר שלאחד יש יותר הכנה טבעית לחכמה מן האחר, אלא שכל אחד, גם אם יתקל בקשיים, יכול ללמוד ולהחכם ואל יאמר נולדתי טיפש ואין מה לעשות.

דוגמא לכך נותן לנו יעקב - הוא נולד בשם זה, שמביע עקבה, כלומר מעקב ורמאות, כפי שאומר עשו אחיו, ותכונה זו היא מטבעו, אלא שהוא מצליח להתגבר עליה כשהוא נאבק עם ה'איש' במעבר היבוק - וזהו שרו של עשו, אומרים חז"ל - כך שבדין משתנה שמו ל'ישראל', שמבטא, מלבד 'כי שרית' שבפסוק, ישרות, כפי שאנו מוצאים גם בשם הנוסף - ישורון" ( חגי הופר ).


המאבק של יעקב במלאך מבטא מאבק בעבודת אלילים: "כי תיאבק עם אלהים אחרים ועם עובדיהם ותנצח" ( דוד אקסלרוד ).

"לא יעקב - לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה, כי אם בשררה וגלוי פנים.   וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף שמך, ושם הוא מברכך, ואני שם אהיה ואודה לך עליהן.   וזהו שכתוב (הושע יב) "וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו" - בכה המלאך ויתחנן לו. ומה נתחנן לו? "בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו", המתן לי עד שידבר עמנו שם.   ולא רצה יעקב, ועל כרחו הודה לו עליהן, וזהו ויברך אותו שם , שהיה מתחנן להמתין לו ולא רצה.  ועם אנשים - עשו ולבן, ותוכל - להם" ( רש"י ) .

"ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל לשון ישר אל, כי ישר הוא לשון ראייה, מלשון אשורנו ולא קרוב, והודה לו בזה כי יעקב רואה פני אל ולא עלתה בידו לסמא אותו במציאת האל יתברך, ובאמרו כי שרית עם אלהים עקר שם יעקב ממנו, כי יעקב מורה על עקוב הלב מכל ואנוש הוא (ירמיה יז.ט) וישראל לשון מישור כמ"ש לעתיד (ישעיה מ.ד) והיה העקוב למישור, ולא מישור הנראה ישר בעיני הבריות כ"א הנראה ישר בעיני אלהים ואדם, ע"כ אמר כי שרית עם אלהים ואנשים , כי ע"י כושר מפעלך תהיה שר ונגיד עם אלהים ואנשים ותוכל, וזהו ישראל ישר אל, מישור הנראה גם בעיני האל ית'." ( כלי יקר )

"כי שרית : לשון מריבה ומלחמה בערבית.    נראה לי כי מילת שרית מורכבת מעבר ועתיד.   ובירך אותו שלעתיד יקראו שמו ישראל, כי אז יראו שכבר נלחם עם אלהים ועם אנשים ויכול להם. ואמנם מה שהזכיר אלהים ואנשים הוא לשתי כוונות, האחת (והיא מה שנתכוון המברך) היא שהמלאך אמר אלהים על, עצמו, והשנית (והיא מה שהבין יעקב באותה שעה, קודם שיכיר שהוא מלאך) לומר שאויביו ואלהיהם העוזרים אותם לא יוכלו להרע לו." (שד"ל) .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בן ישראל יכול להתגבר על כל נטיה


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-08-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-32-29