ביאור:בראשית לב כט
בראשית לב כט: "וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב כט.
בן ישראל יכול להתגבר על כל נטיה
[עריכה]השם יעקב מציין חולשה וכניעה - אדם שהולך בעקבות אחרים, (בראשית כה כו): "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב"( פירוט ). לעומתו, השם ישראל מציין עוצמה ושליטה - מלשון שָׂר.
- כי שרית... עם אנשים - מציין את התגברותו של יעקב על שני האנשים שרצו לפגוע בו - לָבָן ועֵשָׂו ( רש"י ) .
- כי שרית עם אלהים - מציין את התגברותו של יעקב על מלאך-אלהים שנאבק בו בלילה הקודם.
אנו, צאצאיו של יעקב, נקראים עד היום הזה בשם ישראל - כי ההתגברות הזו היא תכונה מהותית עבורנו.
- אנחנו לא נגררים בעקבות הדעות המקובלות בין אנשים בעולם, אלא מתגברים כמו שרים ומובילים את האנושות לדעות מתוקנות.
- אנחנו לא נגררים גם בעקבות כוחות הנראים בלתי-מנוצחים כמו מלאך- אלהים . גם אם יש לנו נטיות ותכונות מולדות-כביכול, ונראה שהן שולטות בנו - אנחנו יכולים להתגבר כמו שרים , למשול בנטיות שלנו ולתקן אותן.
כי אנחנו בני ישראל.
לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל
[עריכה]יַעֲקֹב
[עריכה]'עקב' - שורש 'עקב' -
- במשמעות בגלל, מכיוון ש, בזכות (מילוג), ככתוב: "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (ביאור:בראשית כב יח).
- החלק האחורי של הרגל, ככתוב: "הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (ביאור:בראשית ג טו).
- עקלקל, מסובך, מפותל (מילוג), ככתוב: "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה" (ישעיהו מ ד).
ההסבר לשמו של יעקב:
- ככתוב: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ - יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית כה כו).
- יעקב נולד קטן וזעיר (וזאת כדי שיצחק יעשה את עשו הגדול לעובד אדמה, ויעקב הקטן, שלא יכול להיות עובד אדמה, יהיה רועה צאן, וזאת כדי שבני יעקב יגידו במצרים "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג)). רבקה ידעה שיעקב ישרוד ויגדל כדברי אלוהים: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג), לכן רבקה נתנה ליעקב שם של בקשה שאלוהים (י') יעקב, ילך בעקבות, וישמור על בנה הזעיר.
לֹא יַעֲקֹב
[עריכה]עכשו המלאך מודיע ליעקב: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל", במשמעות: היית קטן וחלש. היית צריך את הגנת אלוהים ושמירתו, כהבטחת אלוהים ליעקב בבית אל "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:בראשית כח טו), עכשו אתה עשיר, גדול וחזק. יש לך בנים לשאת את שמך ולקיים את מטרתך. אתה לא צריך יותר שמירה מאלוהים, ושמך גמר את תפקידו בתועדתך.
כִּי אִם יִשְׂרָאֵל
[עריכה]המלאך מסביר את השם החדש "יִשְׂרָאֵל" - "כִּי שָׂרִיתָ".
ההסבר הזה לא מספק:
- יעקב לא שלט לא באנשים ולא באלוהים. המלאך בא ללמד אותו שהוא מסוגל להתנגד ולהלחם.
- השם "יִשְׂרָאֵל" מרכז את כל האותיות הראשונות של האבות והאמהות - יצחק/יעקב, שרה, רבקה/רחל, אברהם, לאה (ולבן).
- השם "יִשְׂרָאֵל" הוא 'ישר'-'אל', שיעקב ימשיך להיות ישר ולא עקום אם אלוהים ואדם. מעכשו והלאה יעקב לא צריך לרמות את אביו, לגנוב ברכות, להתחכם עם לבן בעניין צבע הכבשים והעיזים. יעקב יהיה ישר. ובנוסף אלוהים מודיע ליעקב שחטאיו נמחקים לו והוא זכה בברכות ביושר.
- יעקב של מירמה "וַיַּעְקְבֵנִי" (ביאור:בראשית כז לו) יהפך לשליט שורר שזכותו לברכות, כפי שרש"י מסביר "לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה כי אם בשררה וגלוי פנים".
יֵאָמֵר
[עריכה]המלאך אמר ליעקב "לֹא ... יֵאָמֵר", בעתיד לא יקראו ליעקב יעקב אלא ישראל.
המלאך לא אמר שאסור ליעקב להשתמש בשם 'יעקב', כפי שאלוהים חזר בשנית והוסיף את המילה "עוֹד", ככתוב: "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ" (ביאור:בראשית לה י).
יעקב אהב את שמו, ורצה שאלוהים ימשיך לשמור עליו, ולכן, למעשה, הוא סרב לשינוי השם והמשיך להשתמש בשם יעקב. אפילו לא נאמר שיעקב סיפר את זה למשפחתו.
יעקב תלה את זכותו לשמור את שמו במילה "יֵאָמֵר", בעתיד. יעקב הסכים שבעתיד, או בעתיד הרחוק שמו ישתנה ל"יִשְׂרָאֵל", אולם לא מייד.
כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל
[עריכה]המלאך מסביר ליעקב על הצלחתו בנסיון והוא מדגיש "כִּי שָׂרִיתָ":
- "שָׂרִיתָ" - שורש 'שרר' - לשלוט, למלוך, ככתוב: "לִהְיוֹת כׇּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ" (ביאור:אסתר א כב), תלונות דתן ואבירם על משה: "כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (במדבר טז יג).
- "שָׂרִיתָ" - שורש 'שרה' (פועל) - להיות בנוכחות, להחזיק מעמד, להשאר, להתמיד, לשרוד, ככתוב: "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו, וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים" (הושע יב ד), "לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" (בראשית מה ז).
- משורש 'ישר' - היית ישר והגון, ההפך מרמאי ושקרן (קונקורדנציה – מילון). לדוגמא "אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם" (במדבר כג כז).
- התאמה להקשר - "שָׂרִיתָ" במשמעות 'הִתְעַמֵּת' - היה בריב, יצא נגד, נלחם, נאבק, הִתְרִיס, הִתְנַגֵּד, אִתְגֵּר (מילוג), איים, הציב תנאים ודרישות, התייצב. יעקב היה שונה מאבותיו. יעקב התעמת עם אלוהים ואמר: "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית כט כ-כא), ועכשו הוא נאבק עם המלאך, מתעקש ולא מוותר, ככתוב: "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (ביאור:בראשית לב כה).
המלאך מציין שיעקב הצליח לשרוד ולהחזיק מעמד בכבוד בנוכחות "אֱלֹהִים" ו"אֲנָשִׁים"
- אלוהים - יעקב שרד ועשה את פקודות אלוהים במלואם. הוא המשיך בדרך לחרן והאמין שאלוהים ישמור עליו. הוא לא נשבר וברח כאשר לבן עינה אותו בעבודה קשה שנים רבות. הוא חיכה בסבלנות שאלוהים יורה לו לשוב לכנען, למרות הסכנה שבני לבן התנכלו לו ולבן קיבל פנים חמוצות נגדו.
- אנשים - יעקב שרד אצל לבן ולא נשבר וברח. הוא ספג את הצרות שלבן העניק לו, ונשאר חתנו של לבן בכבוד.
- אנשים - יעקב הקים צבא גדול של משרתים, ככתוב: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד, וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת, וּשְׁפָחוֹת, וַעֲבָדִים, וּגְמַלִּים, וַחֲמֹרִים" (ביאור:בראשית ל מג), וכל המחנה הגדול הזה נוהל על ידי יעקב, והם נשמעו לפקודתיו בכבוד ואהבה.
- הוא עצמו כאיש - המלאך ניסה את יעקב לראות אם הוא איש ישר ולא ישקר. יעקב חשב שהאיש הנאבק איתו הוא רוצח שכיר של עשו שבא להורגו בלילה. יעקב היה מוכן להקריב את נפשו כדי להציל את משפחתו. כאשר האיש שאל לשמו, ייתכן שיעקב חשב שהאיש רוצה לוודא את זהותו לפני הריגתו. יעקב היה יכול לשקר, כדי להציל את נפשו. יעקב נאבק עם עצמו האם לשקר או לא, והחליט לא לשקר ולהראות לאלוהים שהוא מאמין בהבטחתו לשמור עליו. על זה המלאך מודיע לו שהוא הצליח בנסיון, היה ישר, והחזיק מעמד במצב מצוקת מוות.
- המלאך משבח את יעקב שנאבק עם עצמו, וחיכה בחרן עד שאלוהים יצווה עליו לשוב, ולא שיקר לאיש, וכך הוא קיים את הכתוב :"איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (משנה אבות ד א), שנאמר:"טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (ביאור:משלי טז לב).
החלפת שם
[עריכה]נתינה והחלפת שם היא הכרזת בעלות והשתייכות.
- אלוהים שינה את שמו של אברם לאברהם (ביאור:בראשית יז ה).
- ואלוהים שינה את שמה של שרי לשרה, להראות שבני ישראל יהיו בניה (ביאור:בראשית יז טו).
- ואלוהים קבע את שמו של יצחק עוד לפני הוולדו (ביאור:בראשית יז יט).
- ועכשו אלוהים קובע את שמו החדש של יעקב, ישראל. אולם יעקב סרב, ולמרות שאלוהים פקד עליו בשנית בבית אל (ביאור:בראשית לה י) יעקב המשיך במריו עד שאלוהים וותר לו בצאתו למצרים וקרא לו "יַעֲקֹב יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית מו ב).
- ייתכן שאלוהים קבע שמו של משה בסנה הבוער (ביאור:שמות ג ד), כי לא נאמר שמישהו קרא לו בשמו, חוץ מבת פרעה שסביר שלא דיברה עברית (שמות ב י).
- אלוהים לא שינה שמות נוספים, אולם משה שינה את שמו של הושע ליהושע (במדבר יג טז), ומלכי בבל ומצרים שינו שמות למלכי יהודה, ונבוכדנצר נתן שמות חדשים לדניאל וחבריו.
המלאך ניסה את יעקב כאשר הוא שאל אותו: "מַה שְּׁמֶךָ" (ביאור:בראשית לב כח). סביר שיעקב היסס, כי הוא חשש שהאיש הנאבק עימו הוא רוצח שכיר של עשו שרוצה לוודא את זהותו לפני הריגתו. בכל אופן יעקב החליט להגיד את האמת וענה "יַעֲקֹב", וכך הוא הוכיח שהוא מוכן להסתכן ולמות, כי היא לא רצה להראות שהוא לא מאמין שאלוהים יקיים את הבטחתו וישמור עליו.
- ייתכן שאם יעקב היה משקר, ומראה שהוא אינו מאמין באלוהים והבטחתו, גורלו היה נחרץ למוות, או לפגיעה גופנית קשה יותר מאשר "צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ" (ביאור:בראשית לב לב), הן יעקב כבר העביר את בניו לאלוהים כאשר הוא עזב אותם לבדם ושב למחנה הקודם (ביאור:בראשית לב כה).
- כיוון שיעקב היסס לפני שהוא ענה, וגם סרב לקבל את שמו החדש שמאחד את כל עם בני ישראל, למעשה ברגע זה תפקידו כמורה לבניו נגמר. אמנם אלוהים דיבר איתו, והוא יעץ לבניו, אולם כל זה היה כאב ולא כמנהיג האומה, ובניו עשו כרצונם.
- כך קרה לאברהם בעקדת יצחק, כאשר המלאך אמר לו "וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" (ביאור:בראשית כב יב), ותפקידו של אברהם נגמר ואסור היה לו לעשות מאומה ליצחק ישירות. הוא רק גרם שעבדו יביא אישה ליצחק. אולם אלוהים לא דיבר איתו יותר, והוא לא דיבר עם יצחק.
- כך קרה ליצחק כשהוא שלח את יעקב לחרן. במילות הברכה (ביאור:בראשית כה ד) יצחק סיים את תפקידו ואלוהים לא דיבר איתו, והוא לא דיבר עם יעקב.
הקבלות
[עריכה]- גם לקין נאמר שהוא יכול למשול בנטיותיו, (בראשית ד ז): "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ"( פירוט ). אולם קין נכשל במשימה.
- בתנ"ך ישנם אנשים רבים ששמם השתנה. לשינויי-השם ישנה משמעות שונה בכל מקרה. ראו: שלושה סוגים של שינויי שמות .
- השילוב "עם אלהים ועם אנשים" מופיע במקומות נוספים בתנ"ך. ראו עם אלהים ועם אנשים / חגי הופר .
- החלפת שמו של יעקב לישראל נזכרת גם בהמשך ספר בראשית וגם בספרי הנביאים. ראו יעקב אשר שם שמו ישראל / כנרת רוזנברגר .
- הפועל יכל עניינו היה מסוגל או היה רשאי .
מקורות ופירושים נוספים
[עריכה]"הרמב"ם ב'שמונה פרקים' שלו אומר, כי טעות היא לומר כי אדם נולד טיפש או חכם, אלא כולם נולדים אותו דבר וההבדל היחיד הוא, שאפשר שלאחד יש יותר הכנה טבעית לחכמה מן האחר, אלא שכל אחד, גם אם יתקל בקשיים, יכול ללמוד ולהחכם ואל יאמר נולדתי טיפש ואין מה לעשות.
דוגמא לכך נותן לנו יעקב - הוא נולד בשם זה, שמביע עקבה, כלומר מעקב ורמאות, כפי שאומר עשו אחיו, ותכונה זו היא מטבעו, אלא שהוא מצליח להתגבר עליה כשהוא נאבק עם ה'איש' במעבר היבוק - וזהו שרו של עשו, אומרים חז"ל - כך שבדין משתנה שמו ל'ישראל', שמבטא, מלבד 'כי שרית' שבפסוק, ישרות, כפי שאנו מוצאים גם בשם הנוסף - ישורון" ( חגי הופר ).
המאבק של יעקב במלאך מבטא מאבק בעבודת אלילים: "כי תיאבק עם אלהים אחרים ועם עובדיהם ותנצח" ( דוד אקסלרוד ).
"לא יעקב - לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה, כי אם בשררה וגלוי פנים. וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף שמך, ושם הוא מברכך, ואני שם אהיה ואודה לך עליהן. וזהו שכתוב (הושע יב) "וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו" - בכה המלאך ויתחנן לו. ומה נתחנן לו? "בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו", המתן לי עד שידבר עמנו שם. ולא רצה יעקב, ועל כרחו הודה לו עליהן, וזהו ויברך אותו שם , שהיה מתחנן להמתין לו ולא רצה. ועם אנשים - עשו ולבן, ותוכל - להם" ( רש"י ) .
"ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל לשון ישר אל, כי ישר הוא לשון ראייה, מלשון אשורנו ולא קרוב, והודה לו בזה כי יעקב רואה פני אל ולא עלתה בידו לסמא אותו במציאת האל יתברך, ובאמרו כי שרית עם אלהים עקר שם יעקב ממנו, כי יעקב מורה על עקוב הלב מכל ואנוש הוא (ירמיה יז.ט) וישראל לשון מישור כמ"ש לעתיד (ישעיה מ.ד) והיה העקוב למישור, ולא מישור הנראה ישר בעיני הבריות כ"א הנראה ישר בעיני אלהים ואדם, ע"כ אמר כי שרית עם אלהים ואנשים , כי ע"י כושר מפעלך תהיה שר ונגיד עם אלהים ואנשים ותוכל, וזהו ישראל ישר אל, מישור הנראה גם בעיני האל ית'." ( כלי יקר )
"כי שרית : לשון מריבה ומלחמה בערבית. נראה לי כי מילת שרית מורכבת מעבר ועתיד. ובירך אותו שלעתיד יקראו שמו ישראל, כי אז יראו שכבר נלחם עם אלהים ועם אנשים ויכול להם. ואמנם מה שהזכיר אלהים ואנשים הוא לשתי כוונות, האחת (והיא מה שנתכוון המברך) היא שהמלאך אמר אלהים על, עצמו, והשנית (והיא מה שהבין יעקב באותה שעה, קודם שיכיר שהוא מלאך) לומר שאויביו ואלהיהם העוזרים אותם לא יוכלו להרע לו." (שד"ל) .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בן ישראל יכול להתגבר על כל נטיה
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-08-03.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-32-29