ביאור:בראשית לב לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית לב לג: "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב לג.

עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה[עריכה]

גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ[עריכה]

"הַיָּרֵךְ" הוא החלק העליון של הרגל עד הברך, ככתוב: "כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, יֹצְאֵי יְרֵכוֹ" ([[ביאור:בראשית מו כו) וייתכן שהירך רומז לאיבר המין, "וְתֵלֵד, עַל בִּרְכַּי, וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי, מִמֶּנָּה" ([[ביאור:בראשית ל ג). "כַּף הַיָּרֵךְ" זאת הברך בסוף הירך.

כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה[עריכה]

  • גיד הנשה - "נהוג לזהות כיום מבחינה אנטומית את גיד הנשה עם עצב השת היוצא לירך מהאגן דרך נקב השת הגדול של עצם השת ומעצבב חלק ניכר של הגפים התחתונות".
  • קיימת דעה בעם, שגיד הנשה הוא גיד הקרסול, וחיות טרף נושכות בגיד הקרסול כדי לשתק את יכולת הריצה של הניצוד. ולכן יעקב צלע לאחר הנגיעה שם.
  • יש הטוענים שגיד הנשה הוא איבר המין הזכרי (תוספות השלם, ג, עמ' רל, מוזכר במאמר של ד"ר יאיר ברקאי, פרשת וישלח, תש"ע). וכיון שהמלאך נגע בו יעקב פחד שהוא לא ילד יותר, ולכן ביקש ברכה. ואכן הוא זכה בבנימין.

המלאך ברך את יעקב כאשר הוא נגע בכף ירך יעקב, כנהוג בזמן שבועה, ככתוב: "ויַֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ: שִׂים נָא יָדְךָ, תַּחַת יְרֵכִי, וְאַשְׁבִּיעֲךָ" (ביאור:בראשית כד ג). כך נעשה המקום למכובד יותר. ייתכן שהשימוש בירך מתכוון לזרע, הן אברהם שולח את עבדו להביא אישה לבנו, כדי לקיים לו זרע.

עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה[עריכה]

משונה מאוד.

עד כאן לא הוזכר גיד הנשה, מלבד העובדה שהוא נמצא בכף הירך ששם שמו את היד כאשר נשבעו ושם נגע המלאך כאשר בורך יעקב.

  • אם כך היה צריך לאסור לאכול את כל הירך ולא רק את הגיד, או לפחות את כף הירך, הקרובה לברך.
  • בכלל מי אוכל אנשים? - אולם הכוונה היא לא לאנשים אלא לאכילת כל חיה כשרה: יונקים וציפורים.
  • וגם מי אוכל גידים המחברים את העצמות (בחזון "הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת": "גִּידִים" (יחזקאל לז ו)) או מי מחפש את עצב השת כדי להמנע מלאוכלו?
  • ייתכן שהכוונה לאיבר המין הזכרי, כגיד המתחזק למרות שאין בו עצם, שבני ישראל נמנעו מלאכול.