ביאור:בראשית לג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לג ג: "וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו."



וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים[עריכה]

לא ברור מה קרה בדיוק, ומי התחיל לנוע ראשון יחסית לתגובת השני:

  • מתי עשו פקד על צבאו לשבת, עזב את צבאו, ורץ לכיוון יעקב.
  • מתי יעקב התחיל לנוע, עבר את נשותיו וילדיו והתחיל להשתחוות לעשו שבע פעמים.

סביר שיעקב נע קדימה בין ילדיו ועבר לפניהם, כאילו שהוא מגיש את עצמו כקורבן. עשו ראה שיעקב מתקדם לקראתו אבל המחנות עומדים במקומם. יעקב התקדם והשתחווה, ולכן עשו פקד על צבאו לשבת, ורץ לקראת יעקב. יעקב גמר את שבע ההשתחוויות ועמד במקומו, ואז הגיע עשו לבדו לתוך האזור שהיה בשליטת צבאותיו של יעקב ושניהם "וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּבְכּוּ" (ביאור:בראשית לג ד).

לא נאמר שעשו פקד על צבאו לשבת על הכלים. אולם כאשר המפקד רץ קדימה הצבא מיד מצטרף. לכן כדי למנוע זאת עשו היה חייב לפקוד על צבאו לא לזוז, ולא לתת שום תנועת איום שתביא להתפצצות ואובדן שליטה.