ביאור:בראשית לג טז

בראשית לג טז: "וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג טז.

וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה

כדי לראות את היחס בין האחים נשוה מספר מקרים דומים:

הפגישה עם לבן

מרדף עם חיילים.
יעקב חיכה ללבן בהר. לא שלח שליחים או מתנות.
בזמן הפגישה היו צעקות ואיומים - "מֶה עָשִׂיתָ"? (ביאור:בראשית לא כו).

הפגישה עם עשו

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו" (ביאור:בראשית לב ד).
"וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו" (ביאור:בראשית לב יד).
קבלת פנים עם ארבע מאות חיילים.
"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ" (ביאור:בראשית לג ד)

הפגישה עם יצחק

"וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע" (ביאור:בראשית לה כז) - לא שליחים, לא מתנות, לא חיבוקים, לא שיחות ולא ברכות - עד מותו.

הפרידה מלבן

יעקב ולבן כרתו ברית שלום - "וְעַתָּה, לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה" (ביאור:בראשית לא מד)
"וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל" (ביאור:בראשית לא מו)
"וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל" (ביאור:בראשית לא מו)
"וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר" (ביאור:בראשית לא נד)
"וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם, וַיָּלִינוּ בָּהָר" (ביאור:בראשית לא נד)
"וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר, וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם" (ביאור:בראשית לב א).
"וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ" (ביאור:בראשית לב א).

הפרידה מעשו

יעקב לא הזמין את עשו להשאר, לא עשה לו משתה, לא סיפר סיפורים, לא עשה הסכם, לא נשבע, לא בנה מזבח, ולא הזמין את עשו לישון במחנה שלו.
עשו גם הוא לא רצה להיות במגע עם יעקב, ומיד בסוף ההזמנה, לפני שהשמש שוקעת, הוא קם ויצא לשוב לביתו, ככתוב: "וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה"

שניהם הבינו שלא יהיו יחסים בינהם. שהם לא אוהבים אחד את השני, ושהם לא יפגשו או יסחרו.
עשו ויעקב נפגשו יחד בקבורת יצחק וזה היה הסוף ביניהם.

לא ברור למה עשו בא?

עשו בא מיד לאחר שהמלאכים הודיעו לו שיעקב חזר.
עשו בא עם ארבע מאות חיילים.
עשו הציג את צבאו, ורץ לבדו כדי לחבק את יעקב אחיו.
האחים התחבקו.
עשו לא דיבר עם בני יעקב, ולא הכיר בהם.
עשו סרב לקבל את המנחה, אבל בסוף וויתר.
עשו בקש שיעקב יבוא אליו, יעקב סרב, ועשו וויתר.
עשו קם והלך.

לעשו היתה מטרה בביקור הזה. הוא רצה לראות אם זאת אמת שיעקב הקטן חזר עם נשים, ילדים ורכוש. ייתכן שעשו חשב שחלק מרכושו של יעקב הוא ירושתם של אברהם ורבקה, ולכן מגיע לו חצי. לפי דברי יעקב עשו הבין שאין לו אפשרות לדרוש רכוש. ייתכן שעשו חשב לפגוע ביעקב, אבל כשראה את חוזקו של יעקב הוא וויתר. ייתכן שעשו לקח את כל חייליו, וכך המחנה שלו נשאר ללא הגנה, ולכן היה חשוב לעשו לשוב מיד. ברגע שעשו ראה ושמע הוא הבין שמשימתו נגמרה, והוא רצה לשוב לביתו במהירות, כדי לשכוח מיעקב.