ביאור:בראשית לג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לג ו: "וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ."



וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ[עריכה]

דוגמא מצוינת להראות שאנו לא קוראים, אלא מנחשים מה כתוב פה.

השפחות נגשו לפני לאה, עליה נאמר: "וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (ביאור:בראשית לג ז). המשפט הזה הוא ברור. לאה וילדיה נגשו וישתחוו כולם יחד.
אולם במשפט שלנו כתוב: "וַתִּגַּשְׁןָ", מבינים שמדובר ברבים נקבה, כלומר שתי השפחות נגשו עם ילדיהן, ואז "וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ". המילה מופיעה בנקבה ברבים, ולא "וַיִּשְׁתַּחֲווּ" יחד עם ילדיהן.
מכאן, ייתכן שילדי הפילגשות לא השתחוו לעשו.

למה עורך התורה לא כתב את המשפט שנהיה בטוחים עם הבנים השתחוו או לא?

  • זאת פשוט שגיאת כתיב, ובני השפחות השתחוו גם הם. אבל במשפט הבא, לאותה מילה בדיוק, אין שגיאת כתיב, כך שזה לא יכול להיות שגיאה.
  • הפילגשות כאן מוגדרות כשפחות, שזאת דרגה נמוכה יותר, וראוי שהם ישתחוו לאחיו של אדונם.
  • אפשרי שהשפחות באו יחד בזוג ולכן הן "וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ" נקבה ברבים, וארבעת הבנים עמדו מאחוריהן וגם הם השתחוו, והכתוב לא כתב את זה.
  • בני שפחות היו מאב המשפחה, שאביהם לא הכיר בהם כבניו עדיין. הם לא עבדים, ויצאו לחופשי במות אביהם או אם הוא ישחרר אותם מוקדם יותר. בני השפחות לא יורשים דבר, אלא מקבלים מתנות מאביהם לפי רצונו, בחייו. לפי זה בשלב זה הם זרים למשפחה, וייתכן שלא חייבים להשתחוות לאורח זר כשם שצבאו ועבדיו של יעקב לא השתחוו לעשו.

ומה עשה עשו?
לא נאמר שהוא קד או זע לכבוד שנותן לו. ייתכן שהוא לא עשה דבר, וייתכן שהכותב לא רצה לפרט, כי זה חסר ערך מה שעשו עשה.

כידוע עשו לא הביא את ילדיו איתו כדי שהם יפגשו את בני דודם ויתחברו איתם. נראה שלעשו לא היו כוונות טובות והוא העדיף שבניו לא יהיו איתו, וכך הוא גם לא התיחס לבני יעקב.