ביאור:בראשית לג ז
בראשית לג ז: "וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג ז.
וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל[עריכה]
תהליך ניתנת הכבוד לעשו:
- שתי השפחות יחד עם ילדיהן ביחד.
- לאה וילדיה.
- ואחרונים יוסף ורחל.
העובדה שיוסף ורחל באו אחרי לאה וילדיה ברורה מהמילה "וְאַחַר"
אולם זה לא אומר שבסדר הזה עמדו הנשים והילדים. אפשרי שיעקב הצביע והורה מי ילך ומתי, או רחל שראתה את עצמה כאישה הראשונה סידרה שכולם ידעו שהיא בעלת החשיבות הגבוהה, ובאה אחרונה.
יוֹסֵף וְרָחֵל[עריכה]
לאה קדמה לילדיה "וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ". אולם כשרחל באה, יוסף קדם לרחל אימו.
לא ברור מי שם את יוסף לפני אימו, כאילו שהוא מכובד ממנה. יוסף היה בכורה של האישה האהובה, ולו היה מגיע להיות יורש העצר של יעקב. יוסף היה כבן 6, אולם כנראה הוא כבר החזיק את עצמו כעליון, כי כך התיחסו אליו.
ייתכן שכאן היה סדר הפוך של נתינת כבוד, והאחרון אחרון חביב, הוא המכובד ביותר, וזו רחל.
ייתכן שרחל היתה גאה בבנה היחיד והיא החזיקה אותו לפניה. ייתכן שיוסף חשש ורחל לא רצתה שהוא יעזוב אותה מאחוריה.
וַיִּשְׁתַּחֲווּ[עריכה]
כולם השתחוו רק פעם אחת, ולא אפים ארצה. הם לא התחבקו, ולא התנשקו עם עשו. עשו לא ברך אותם ולא התנהג כאילו שהוא דודם - "מִי אֵלֶּה לָּךְ" עשו שאל, מי הזרים האלה.
אין ספק שבנות לבן ונכדיו של לבן לא כיבדו את עשו. הם עשו את פקודת יעקב ותו לא. כבר שנים דיברו בבית על הסכנה בפגישה עם עשו, וסביר שבני יעקב ונשותיו לא אהבו את עשו. הבנים הסתכלו על עשו, איש כנען, והבינו את יחסי הכוחות. הבנים ידעו שעשו אינו ולא יהיה להם למכשול. אבל לא עלה להם בכלום לתת כבוד לדודם, אחי אביהם. גם בהמשך הם אף פעם לא ביקרו אותו ולא ניסו להעזר בו, ולא התחתנו עם בנותיו. מבחינתם עשו לא היה קיים יותר.