קטגוריה:בראשית לג טז
נוסח המקרא
וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה
וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה.
וַיָּ֩שׇׁב֩ בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה׃
וַ/יָּשָׁב֩ בַּ/יּ֨וֹם הַ/ה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְ/דַרְכּ֖/וֹ שֵׂעִֽירָ/ה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְתָב בְּיוֹמָא הַהוּא עֵשָׂו לְאוֹרְחֵיהּ לְסֵעִיר׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאִתְעֲבֵיד נִיסָא לְיַעֲקב וְתַב בְּיוֹמָא הַהוּא עֵשָו לְאָרְחֵיהּ לְגַבְלָא: |
רש"י
[יג] והיכן פרע וכו'. כלומר וראיה לזה שנשמטו אחד אחד שהרי תמצא בדוד (שמואל א ל', י"ז) כי ד' מאות לאדום נמלטו, והשאר כלם נהרגו, ולמה אלו ד' מאות נמלטו, אלא בשביל כי אנשי אדום ד' מאות נשמטו אחד אחד ונמלטו מן עשו - כנגד זה נתן הקב"ה לאדום להיות נמלטים ונשמטים מן החרב:
[יד] עשה שם י"ח חודש כו'. בב"ר (עח, טז). והוכרחו רז"ל לומר כך - כי למה קרא שם המקום סכות על סכות בהמתו ולא 'בית' על שם ביתו, ועוד אין [דרך] בני אדם יקראו שם המקום [על] מה שאירע לבהמתו, [ו] אין לומר שזה אין חדוש שיהיה לאדם בית, הכי נמי אין חדוש שתהיה סוכה לבהמה, רק פירוש הכתוב "ויעקב נסע סכותה" כלומר שעשה י"ח חודש שם, ועשה לו סוכת בזמן הקיץ, "ויבן לו בית" דכתיב - הוא בזמן החורף. ומפני שהוקשה דאם כן הוי למכתב קרא "ויקרא שם המקום סוכת" אחר "ויעקב נסע סכותה" לא אחר "ויבן לו בית וגו'", אלא "למקנהו עשה סכות" היינו בזמן הקיץ שאחר החורף, ומפני שהיה שם שני קיץ ורק חורף אחד אם כן ראוי שיקרא שם המקום "סכות". ואין להקשות אם כן למה לא כתוב 'ועשה לו סכות' כיון דאיירי קרא בקיץ שאחר החורף, ואין זה קשיא, דכבר עשה סוכות בקיץ הראשון, ולא היה צריך עוד לעשות סוכות לו, אבל בהמתו היה תמיד מוסיפים לו, והיה צריך להוסיף לעשות סוכות, ולפיכך כתיב "ולמקנהו עשה סכות" יותר ממה שעשה כבר בקיץ הראשון, והוא פירוש קרוב מאד לפי פשוטו, ומוכרח לומר שבני אדם לא יקראו שם המקום על מה שהיה לבהמתו:
וגם מוכרח לומר שהרי כתוב (ר' להלן לד, כה) "ויקחו שמעון ולוי איש חרבו", קראן הכתוב "איש", ואינו פחות מבן י"ג, וידוע שלא היה יעקב בבית לבן רק עשרים שנה (לעיל לא, מא), שבע שנים עבד קודם שנשא (לעיל כט, ז), נשארו י"ג, תן להריון ראובן ושמעון ולוי י"ח חדשים ואיזה ימים, ופחות לא על כל פנים, ואם כן איך היה לוי בן י"ג שנה במעשה דשכם, על כרחך י"ח חדשים היו בסכות. אבל אין לומר כי יעקב היה זמן הרבה בשכם קודם מעשה שכם כאשר אמרו רודפי הפשט, דקרא כתיב (להלן לד, א) "ותצא דינה בת לאה לראות בבנות הארץ", דמשמע שהיה מעשה זה מיד בבואם לשכם, ולא ראתה עדיין בנות הארץ. ועוד דכתיב (ר' שם שם כב) "אך בזאת יאותו לנו האנשים וישבו אתנו", מוכח דלא ישבו עדיין אתם זמן הרבה, דאם כבר ישבו שנים הרבה אתם איך נאמר עכשיו "וישבו אתנו":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג טז.
וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה
כדי לראות את היחס בין האחים נשוה מספר מקרים דומים:
הפגישה עם לבן
- מרדף עם חיילים.
- יעקב חיכה ללבן בהר. לא שלח שליחים או מתנות.
- בזמן הפגישה היו צעקות ואיומים - "מֶה עָשִׂיתָ"? (ביאור:בראשית לא כו).
הפגישה עם עשו
- "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו" (ביאור:בראשית לב ד).
- "וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו" (ביאור:בראשית לב יד).
- קבלת פנים עם ארבע מאות חיילים.
- "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ" (ביאור:בראשית לג ד)
הפגישה עם יצחק
- "וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע" (ביאור:בראשית לה כז) - לא שליחים, לא מתנות, לא חיבוקים, לא שיחות ולא ברכות - עד מותו.
הפרידה מלבן
- יעקב ולבן כרתו ברית שלום - "וְעַתָּה, לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה" (ביאור:בראשית לא מד)
- "וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל" (ביאור:בראשית לא מו)
- "וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל" (ביאור:בראשית לא מו)
- "וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר" (ביאור:בראשית לא נד)
- "וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם, וַיָּלִינוּ בָּהָר" (ביאור:בראשית לא נד)
- "וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר, וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם" (ביאור:בראשית לב א).
- "וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ" (ביאור:בראשית לב א).
הפרידה מעשו
- יעקב לא הזמין את עשו להשאר, לא עשה לו משתה, לא סיפר סיפורים, לא עשה הסכם, לא נשבע, לא בנה מזבח, ולא הזמין את עשו לישון במחנה שלו.
- עשו גם הוא לא רצה להיות במגע עם יעקב, ומיד בסוף ההזמנה, לפני שהשמש שוקעת, הוא קם ויצא לשוב לביתו, ככתוב: "וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה"
שניהם הבינו שלא יהיו יחסים בינהם. שהם לא אוהבים אחד את השני, ושהם לא יפגשו או יסחרו.
עשו ויעקב נפגשו יחד בקבורת יצחק וזה היה הסוף ביניהם.
לא ברור למה עשו בא?
- עשו בא מיד לאחר שהמלאכים הודיעו לו שיעקב חזר.
- עשו בא עם ארבע מאות חיילים.
- עשו הציג את צבאו, ורץ לבדו כדי לחבק את יעקב אחיו.
- האחים התחבקו.
- עשו לא דיבר עם בני יעקב, ולא הכיר בהם.
- עשו סרב לקבל את המנחה, אבל בסוף וויתר.
- עשו בקש שיעקב יבוא אליו, יעקב סרב, ועשו וויתר.
- עשו קם והלך.
לעשו היתה מטרה בביקור הזה. הוא רצה לראות אם זאת אמת שיעקב הקטן חזר עם נשים, ילדים ורכוש. ייתכן שעשו חשב שחלק מרכושו של יעקב הוא ירושתם של אברהם ורבקה, ולכן מגיע לו חצי. לפי דברי יעקב עשו הבין שאין לו אפשרות לדרוש רכוש. ייתכן שעשו חשב לפגוע ביעקב, אבל כשראה את חוזקו של יעקב הוא וויתר. ייתכן שעשו לקח את כל חייליו, וכך המחנה שלו נשאר ללא הגנה, ולכן היה חשוב לעשו לשוב מיד. ברגע שעשו ראה ושמע הוא הבין שמשימתו נגמרה, והוא רצה לשוב לביתו במהירות, כדי לשכוח מיעקב.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לג טז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.