"ויחבקהו" - נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחוה כל השתחוואות הללו
"וישקהו" - נקוד עליו ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו (ב"ר) אר"ש בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו (ב"ר)
"נגש יוסף ורחל" - בכלן האמהות נגשות לפני הבנים אבל ברחל יוסף נגש לפניה אמר אמי יפת תואר שמא יתלה בה עיניו אותו רשע אעמוד כנגדה ואעכבנו מלהסתכל בה מכאן זכה יוסף לברכת עלי עין
"מי לך כל המחנה" - מי כל המחנה אשר פגשתי שהוא שלך כלומר למה הוא לך ופשוטו של מקרא על מוליכי המנחה ומדרשו כתות של מלאכים פגע שהיו דוחפין אותו ואת אנשיו ואומרים להם של מי אתם והם אומרים להם של עשו והן אומרים הכו הכו ואלו אומרים הניחו בנו של יצחק הוא ולא היו משגיחים עליו בן בנו של אברהם הוא ולא היו משגיחים עליו אחיו של יעקב הוא אומרים להם אם כן משלנו אתם
"אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך וגו'" - כי כדאי והגון לך שתקבל מנחתי על אשר ראיתי פניך והן חשובין לי כראיית פני המלאך שראיתי שר שלך ועוד על שנתרצית לי למחול על סורחני ולמה הזכיר לו ראיית המלאך כדי שיתירא הימנו ויאמר ראה מלאכים וניצול איני יכול לו מעתה
"ותרצני" - נתפייסת לי וכן כל רצון שבמקרא ל' פיוס אפיצומנ"ט (בלע"ז בעזענפטינג) כי לא לרצון יהי' לכם (ויקרא כב) הקרבנות באות לפייס ולרצון וכן (משלי י) שפתי צדיק ידעון רצון יודעים לפייס ולרצות
"ברכתי" - מנחתי מנחה זו הבאה על ראיית פנים ולפרקים אינה באה אלא לשאילת שלום וכל ברכה שהיא לראיית פנים כגון ויברך יעקב את פרעה (מ"ב יח) עשו אתי ברכה דסנחריב וכן (ש"ב ח) לשאול לו לשלום ולברכו דתועי מלך חמת כולם ל' ברכת שלום הן שקורין בלע"ז שלודא"ר (גריססען) אף זו ברכתי מו"ן שלו"ד (איין גרוס)
"אשר הובאת לך" - לא טרחת בה ואני יגעתי להגיעה עד שבאה לידך (ב"ר)
"חנני" - נו"ן ראשונה מודגשת לפי שהיא משמשת במקום שתי נוני"ן שהי' לו לומר חננני שאין חנן בלא שתי נונין והשלישית לשימוש כמו עשני זבדני
"יש לי כל" - כל ספוקי ועשו דבר בל' גאוה יש לי רב יותר ויותר מכדי צרכי
"נסעה" - כמו שמעה סלחה שהוא כמו שמע סלח אף כאן נסעה כמו נסע והנו"ן יסוד בתיבה ותרגום של אונקלוס טול ונהך עשו אמר ליעקב נסע מכאן ונלך
"ואלכה לנגדך" - בשוה לך טובה זו אעשה לך שאאריך ימי מהלכתי ללכת לאט כאשר אתה צריך וזהו לנגדך בשוה לך
"יעבר נא אדני" - אל תאריך ימי הליכתך עבור כפי דרכך ואף אם תתרחק
"אתנהלה" - אתנהל ה"א יתירה כמו ארדה אשמעה
"לאטי" - לאט שלי לשון נחת (ישעיהו ח) ההולכים לאט (ש"ב יח) לאט לי לנער לאטי הלמ"ד מן היסוד ואינה משמשת אתנהל נחת שלי
"לרגל המלאכה" - לפי צורך הליכת רגלי המלאכה המוטלת עלי להוליך
"ולרגל הילדים" - לפי רגליהם שהם יכולים לילך
"עד אשר אבא אל אדני שעירה" - הרחיב לו הדרך שלא היה דעתו ללכת אלא עד סוכות אמר אם דעתו לעשות לי רעה ימתין עד בואי אצלו והוא לא הלך (ב"ר) ואימתי ילך בימי המשיח שנאמר (עובדיה א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו ומ"א יש לפ' זו רבים
"וישב ביום ההוא עשו לדרכו" - (ב"ר) עשו לבדו וד' מאות איש שהלכו עמו נשמטו מאצלו אחד אחד והיכן פרע להם הקב"ה בימי דוד שנאמר (ש"א ל) כי אם ד' מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים
"ויקרא לו אל אלהי ישראל" - לא שהמזבח קרוי אלהי ישראל אלא על שם שהיה הקדוש ברוך הוא עמו והצילו קרא שם המזבח על שם הנס להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם כלומר מי שהוא אל הוא הקב"ה הוא לאלהים לי ששמי ישראל וכן מצינו במשה (שמות יז) ויקרא שמו ה' נסי לא שהמזבח קרוי ה' אלא על שם הנס קרא שם המזבח להזכיר שבחו של הקב"ה ה' הוא נסי ורבותינו דרשו שהקב"ה קראו ליעקב אל (מגילה יח) ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים ואני ליישב פשוטו של מקרא באתי