רש"י על בראשית לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · לד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בת לאה" - ולא בת יעקב אלא ע"ש יציאתה נקראת בת לאה שאף היא יצאנית היתה (ב"ר) שנאמר ותצא לאה לקראתו (ועליה משלו המשל כאמה כבתה)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישכב אתה" - כדרכה

"ויענה" - שלא כדרכה (יומא עז)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על לב הנערה" - דברים המתיישבין על הלב ראי אביך בחלקת שדה קטנה כמה ממון בזבז אני אשיאך ותקנה העיר וכל שדותיה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכן לא יעשה" - לענות את הבתולות שהאומות גדרו עצמן מן העריות ע"י המבול (ב"ר)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חשקה" - חפצה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מהר" - כתובה (ב"ר)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במרמה" - בחכמה

"אשר טמא" - הכתוב אומר שלא היתה רמיה שהרי טמא את דינה אחותם (ב"ר)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חרפה הוא" - שמץ פסול הוא אצלנו הבא לחרף חבירו הוא אומר לו ערל אתה או בן ערל חרפה בכל מקום גדוף

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נאות לכם" - נתרצה לכם לשון (מ"ב יב) ויאותו (הכהנים ביהוידע)

"להמול" - להיות נמול אינו לשון לפעול אלא לשון להפעל

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתנו" - נו"ן שניה מודגשת לפי שהיא משמשת במקום שתי נוני"ן ונתננו

"ואת בנותיכם נקח לנו" - אתה מוצא בתנאי שאמר חמור ליעקב ובתשובת בני יעקב לחמור שתלו החשיבות בבני יעקב ליקח בנות שכם את שיבחרו להם ובנותיהם יתנו להם לפי דעתם דכתיב ונתנו את בנותינו לפי דעתינו ואת בנותיכם נקח לנו ככל אשר נחפוץ וכשדברו חמור ושכם בנו אל יושבי עירם הפכו הדברים את בנותם נקח לנו לנשים ואת בנותינו נתן להם כדי לרצותם שיאותו להמול

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שלמים" - בשלום ובלב שלם

"והארץ הנה רחבת ידים" - כאדם שידו רחבה וותרנית כלומר אל תפסידו כלום פרקמטיא הרבה באה לכאן ואין לה קונים

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בהמול" - בהיות נמול

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך נאותה להם" - לדבר זה וע"י כן ישבו אתנו

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שני בני יעקב" - בניו היו ואעפ"כ נהגו עצמן שמעון ולוי כשאר אנשים שאינם בניו שלא נטלו עצה הימנו (ב"ר)

"אחי דינה" - לפי שמסרו עצמן עליה נקראו אחיה

"בטח" - שהיו כואבים ומ"א בטוחים היו על כחו של זקן (ב"ר)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על החללים" - לפשט החללים וכן ת"א לחלצא קטיליא

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חילם" - ממונם וכן (דברים ח) עשה לי את החיל הזה (במדבר כד) וישראל עושה חיל (תהלים מט) ועזבו לאחרים חילם

"שבו" - ל' שביה לפיכך טעמו מלרע

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עכרתם" - לשון מים עכורים אין דעתי צלולה עכשיו ואגדה צלולה היתה החבית ועכרתם אותה (תנחומא) מסורת היתה ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב אלא שהיו אומרים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ לפיכך היו שותקין

"מתי מספר" - אנשים מועטים

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכזונה" - הפקר את אחותנו ית אחתנא