קטגוריה:בראשית לד א
ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְ/יַעֲקֹ֑ב לִ/רְא֖וֹת בִּ/בְנ֥וֹת הָ/אָֽרֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וּנְפַקַת דִּינָה בַּת לֵאָה דִּילֵידַת לְיַעֲקֹב לְמִחְזֵי בִּבְנָת אַרְעָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּנְפָקַת דִינָה בְּרַת לֵאָה דִי יְלִידַת לְיַעֲקב לְמֵיחְמֵי בְּנִימוּס בְּנַת עַמֵי אַרְעָא: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות
(א - יא) מ"ש בת לאה אשר ילדה ליעקב הוא שפת יתר, מ"ש ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה היל"ל ויאהב אותה, וגם בת יעקב מיותר, ושוב קורא אותה בשם ילדה:
מה שהכניס מה שבני יעקב באו מן השדה בין ויצא חמור לוידבר חמור, ולמה וידבר חמור ויאמר שכם, למה הפסיק דברי אביו, ולמה כפל אשר תאמרו אתן, הרבו מוהר ומתן ואתנה, למה כפל ואתנו תשבו, והארץ תהיה לפניכם שבו וגו':
(א) "ותצא דינה". מודיע כי דינה לא אשמה בזה, שלא תאמר שפרצה גדר הצניעות, כי היתה "בת לאה", שהיתה צנועה באהלה, "ואשר ילדה ליעקב", שלידתה היה מתיחס אל יעקב שהיתה צנועה וכשרה, כי לא היתה היציאה ללכת אחרי הבחורים רק "לראות בבנות הארץ" ובתהלוכותיהן:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד א.
וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה
רש"י מראה שדינה בת לאה פעלה כאימה "וַתֵּצֵא" - "וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי; וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא" (ביאור:בראשית ל טז) - והכונה שהיא יצאה לחפש לה בעל.
דינה יצאה כאשר אחיה, בניו של יעקב מחוץ לבית, ככתוב שהם "הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ, בַּשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית לד ה) ולא יכלו למנוע זאת ממנה. גם יעקב לא מנע ממנה לצאת. לא נראה שיעקב התאמץ לחתן את בתו או את בניו, וכל אחד עשה כרצונו ללא הכוונה ממנו.
לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ
דינה יצאה לראות ולהראות ביחד עם הבנות. היא רצתה ללמוד איך הבנות מתלבשות ומתנהגות ורצתה שיראו אותה. זאת היתה כוונתה, ובאמת דינה הצליחה מאוד ששכם, בנו החזק ביותר של חמור, שמדבר בנוכחות אביו עם בני יעקב, ככתוב: "אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵיכֶם; וַאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלַי, אֶתֵּן" (ביאור:בראשית לד יא) וגם מדבר יחד עם אביו עם נכבדי העיר, ככתוב: "וַיִּשְׁמְעוּ אֶל חֲמוֹר וְאֶל שְׁכֶם בְּנוֹ, כָּל יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ" (ביאור:בראשית לד כד), ראה אותה, חשק בה "וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ" (ביאור:בראשית לד ב).
לפי חוקי חמורבי מספר 130, אם איש אונס אישה (נשואה או לא) הגרה בבית אביה ולא ידעה איש, עונשו מוות והיא חופשיה. אין ספק מהעובדות שדינה היתה בתולה, גרה בבית אביה, ושכם לקח אותה לביתו ללא קבלת רשות ממשפחתה, לכן עונשו של שכם הוא מוות. שכם הודה שהוא לקח אותה ללא רשות ולכן הוא אומר שהוא מוכן לשלם הרבה מוהר, ככתוב: "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ לִי אֶת הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית לד יב)
זנות?
- אין סיבה לחשב שדינה יצאה לזנות וגם לאה לא זנתה עם בעלה. גם רבקה וגם רחל וגם ציפורה יצאו עם הצאן לבאר והיו נראות לגברים, ולא חשבו שהן מסתכנות בחטיפה ואונס.
- יעקב החליט לא להגיב עד שבניו חזרו מהשדה, ככתוב: "וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם" (ביאור:בראשית לד ה). ייתכן שיעקב חשב שדינה אשמה, ושהיא עודדה את שכם , וכך היא קיבלה את עונשה. יעקב פחד לשמור על כבודו, כדבריו לבניו: "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ, בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי; וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר, וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי, וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי" (ביאור:בראשית לד ל).
- האחים חשבו שמותר היה להם לעזוב את דינה לבד בבית, ולאף אחד לא היתה רשות לפגוע בה, או לקחת אותה ללא בקשת רשות בכבוד. האחים לא הסכימו שזאת היתה אשמתם שדינה נחטפה.
- האחים, לאומתו, מענישים קשות את שכם ועונים לו: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ" (ביאור:בראשית לד לא). האחים חושבים שמה שנעשה למשפחה הוא עלבון שאי אפשר לסלוח עליו. האחים חושבים על העתיד הרחוק. לדעת האחים מותר היה לדינה לצאת ולהסתובב חופשי בכנען כרצונה, להסתכל ולהראות בבטחון מוחלט, הן דינה היא בתו של יעקב, אחותם של בני יעקב, נכדתו של לבן. מותר לה להסתובב בארץ כשליטה שהארץ מובטחת לה ולמשפחתה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לד א"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.