רשב"ם על בראשית לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רשב"ם על בראשית · לד · >>

(א). ותצא דינה: כי חוץ לעיר נטה אהלה ויצאה משום ונכנסה לעיר:

(ז). ובני יעקב באו מן השדה: בתוך כך שיצא חמור לדבר אל יעקב ומצאם וידבר אתם וגו':

(ט). בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו תקחו לכם: בבני יעקב תלו החיתונים לכבודם לתת ולקחת, אבל כשסיפרו א הדבר לאנשי עירם אמרו למפרע לכבוד בני העיר שהם יהיו הלוקחים והנותנים כדי לפתותם שישמעו אליהם להמול:

(י). וסחרוה: החי"ת גורמת וכן מן גאל גאלני, מן שחט וישחטוהו, מן שאל ישאלוני משפטי צדק, מן בחר בחרוהו, מן פעל יפעלוהו:

(טז). ונתנו: דגש כמו ונתננו, פירוש ניתן, וכן מצרים נתנו יד כמו נתננו:

(יט). ולא איחר: מגזרת לא תאחר שהוא משקל כבד כמו תשבר:
והוא נכבד: ושמעו לו:

(כה). בהיותם כאבים: לפי דרך ארץ ופשוטו של מקרא אז היו כאבים מיום ראשון ושני:
ויבאו על העיר: שהיו יושבים בטח ולא נזהרו מהם וכן כל בטח שבכל מקום על היושבים הוא אומר בין בתורה בין בנביאים:

(ל). להבאישני: את ריחי כמו אשר הבאשתם את ריחנו: