ביאור:בראשית לד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לד ו: "וַיֵּצֵא חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם אֶל יַעֲקֹב לְדַבֵּר אִתּוֹ."



וַיֵּצֵא חֲמוֹר[עריכה]

חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם[עריכה]

חמור לא מתואר כמלך שכם או נשיא העיר או מנכבדי שכם, או בנו של אדם חשוב אחר. חשיבותו נובאת מבנו - שכם, שעל שמו נקראת העיר שכם. כלומר שכם הוא מלך העיר, ואביו הוא חמור. לא ברור אם שכם כבש את העיר ושינה את שמה לשמו, או שהוא בנה אותה.

וַיֵּצֵא[עריכה]

פרעה ואבימלך מלך גרר, דרשו שאברהם יבוא אליהם (ביאור:בראשית יב יח, ביאור:בראשית כ ט), אולם כאן שכם ואביו מוותרים על כבודם ובאים ליעקב. ניתן להבין ששכם לא היה כל כך חזק ותקיף. חמור יצא מביתו או מהעיר שכם. חמור יצא מהעיר המוגנת בחומה והלך לדבר עם יעקב שהיה מחוץ לעיר. חמור נכנס למאהל של יעקב והיה חשוף להתקפה.

לְדַבֵּר אִתּוֹ[עריכה]

  • חמור בא עם שכם בנו כפי שנראה מהשיחה. אפשרי שחמור בא מספר פעמים, ובהמשך שכם יבוא איתו.
  • חמור לא בא עם חיילים אלא בא לדבר בלבד.
  • חמור לא הביא מתנות למשפחה לרצות את פניהם כפי שעבד אברהם לקח בדרכו להביא אישה ליצחק (ביאור:בראשית כד י). או שלא היה לחמור מתנות, או שהוא לא ידע מה להביא, או שהוא מרגיש בטוח בעצמו וחיכה שיעקב יגיד לו מה הם רוצים.

היה טוב יותר לשכם אם הוא היה שולח מנחה ליעקב ובניו כמו שיעקב שלח לעשו (ביאור:בראשית לב יט), או כמו שיעקב שלח מנחה לשליט המצרי (ביאור:בראשית מג יא). לפי תגובת האחים למתנות חמור היה יודע מה הם חושבים.

יַעֲקֹב[עריכה]

מעניין שלא מזכירים את אביו של יעקב, יצחק, שגר בממרא ליד חברון. כנראה שחמור לא ידע זאת או שזה לא היה חשוב לו, ליעקב ולכותב התורה.