ביאור:בראשית לד טז
בראשית לד טז: "וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד טז.
וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד
[עריכה]וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ
[עריכה]פשוט התבוללות.
וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד
[עריכה]ומה עם ברכת אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב?
ראה: תוכנית של שכם להתבוללות וחיסול של בני יעקב
כמובן בני ישראל לא התכוונו להתאחד ולהיות עם אחד תחת שליטה של שכם אלא להתאחד תחת שליטה שלהם. אבל לחמור ולשכם זה נשמע טוב מאוד, ולכן הם אומרים לנכבדי שכם בשער העיר: "מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם; אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ" (ביאור:בראשית לד כג).
נָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם
[עריכה]בני יעקב ידעו שלא יהיו להם בנות, והם מרמים את חמור ובנו.
במשפחת אברהם נולדו רק בנים. הבת היחידה שנולדה ליעקב היתה דינה בת לאה, וגם על זה חשדו בלאה שהיא 'יצאה', ככתוב: "וַתֵּצֵא לֵאָה" (ביאור:בראשית ל טז), ואפילו לאה ידעה שמאשימים אותה ולכן קראה לבתה-דינה, כשם שרחל אמרה: "דָּנַנִּי אֱלֹהִים" (ביאור:בראשית ל ו) וקראה לבן שפחתה-דן. אלוהים בכוונה בחר את אברם בגלל הבעיה הזאת כדי שלא יהיה צורך לחתן את בנות ישראל לגויים.
ואם לא יהיו לבני יעקב בנות, אז איך הם יכולים למלא את חלקם בהסכם?
אולם התופעה הגנטית של בנים בלבד אינה יציבה, ותוך כמה דורות היא תעלם, כפי שראינו:
- הראשון שמופיעה אצלו התופעה הזו הוא תרח, אביו של אברם. לכן נכתב: "וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן" (ביאור:בראשית יא לב) ללא התוספת הקבועה: "וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת" (בראשית יא כה).
אברהם מעיד על שרה: "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא, אַךְ לֹא בַת אִמִּי, וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כ יב), כאילו לתרח הייתה בת, דבר שסותר את הכתוב. מאחר שנחור, אחי אברם, נשא את מלכה בת הרן (ביאור:בראשית יא כט), חז"ל הציעו ששרה היא יסכה בת הרן, ואברהם לא דייק — כלומר, שרה היא בת אחיו, לא בת אביו. אך גם הסבר זה בעייתי, שכן הפסוק מזכיר את שרי ואת יסכה כשתי נשים שונות, ללא רמז שמדובר באותה אישה. אולם אין זה מן הנמנע שלהרן היתה בת נוספת — שרי (הרן נתן לבנותיו שמות מלוכה: מלכה ושרי). - להרן בן תרח היו בנות: "מִלְכָּה" ו"יִסְכָּה" (ביאור:בראשית יא כט), ולכן גם ללוט בן הרן היו בנות (ביאור:בראשית יט ח).
- לבתואל בן נחור בן תרח היתה בת: "רִבְקָה" (ביאור:בראשית כב כג), ולכן גם ללבן בן בתואל שתי בנות: "לֵאָה" ו"רָחֵל" (ביאור:בראשית כט טז).
- לישמעאל היו 12 בנים, ובת אחת או שנים: "מָחֲלַת" (ביאור:בראשית כח ט), "בָּשְׂמַת" (בראשית לו ג) נשותיו של עשו.
- ליעקב בת אחת ו12 בנים: "דִּינָה" (ביאור:בראשית ל כא).
- לאשר בת אחת ו4 בנים: "שֶׂרַח" (ביאור:בראשית מו יז).