קטגוריה:בראשית לד טז
ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד.
וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד.
וְנָתַ֤נּוּ אֶת־בְּנֹתֵ֙ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃
וְנָתַ֤נּוּ וְ - ו' החיבור
נָתַ֤נּוּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqq1cp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בְּנֹתֵ֨ינוּ֙ בְּנֹתֵ֨י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
נוּ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfpc/Sp1cp לָכֶ֔ם לָ - מילת יחס
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־בְּנֹתֵיכֶ֖ם בְּנֹתֵי - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
כֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfpc/Sp2mp נִֽקַּֽח נִֽקַּֽח - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqi1cp־לָ֑נוּ לָ֑ - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cp וְיָשַׁ֣בְנוּ וְ - ו' החיבור
יָשַׁ֣בְנוּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: c/3427
מורפ': HC/Vqq1cp אִתְּכֶ֔ם אִתְּ - מילת יחס
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 854
מורפ': HR/Sp2mp וְהָיִ֖ינוּ וְ - ו' החיבור
הָיִ֖ינוּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq1cp לְעַ֥ם לְ - מילת יחס
עַ֥ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/5971 a
מורפ': HR/Ncmsa אֶחָֽד אֶחָֽד - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 259
מורפ': HAcmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְנָתַ֤נּוּ מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־בְּנֹתֵ֨ינוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לָכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְיָשַׁ֣בְנוּ מונח (משרת, דרגא 5) אִתְּכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהָיִ֖ינוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
לְעַ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) אֶחָֽד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ, וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְנִתֵּין יָת בְּנָתַנָא לְכוֹן וְיָת בְּנָתְכוֹן נִסַּב לַנָא וְנִתֵּיב עִמְּכוֹן וּנְהֵי לְעַמָּא חַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְנִיתַּן יַת בְּנָתָנָא לְכוֹן וְיַת בְּנָתֵיכוֹן נִיסַב לָנָא וְנִיתַב עִמְכוֹן וּנְהֵי לְעַמָא חָד: |
רש"י
"ואת בנותיכם נקח לנו" - אתה מוצא בתנאי שאמר חמור ליעקב ובתשובת בני יעקב לחמור שתלו החשיבות בבני יעקב ליקח בנות שכם את שיבחרו להם ובנותיהם יתנו להם לפי דעתם דכתיב ונתנו את בנותינו לפי דעתינו ואת בנותיכם נקח לנו ככל אשר נחפוץ וכשדברו חמור ושכם בנו אל יושבי עירם הפכו הדברים את בנותם נקח לנו לנשים ואת בנותינו נתן להם כדי לרצותם שיאותו להמול
גור אריה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ – אַתָּה מוֹצֵא בַּתְּנַאי שֶׁאָמַר חֲמוֹר לְיַעֲקֹב וּבִתְשׁוּבַת בְּנֵי יַעֲקֹב לַחֲמוֹר, שֶׁתָּלוּ הַחֲשִׁיבוּת בִּבְנֵי יַעֲקֹב, לִקַּח בְּנוֹת שְׁכֶם אֶת שֶׁיִּבְחֲרוּ לָהֶם, וּבְנוֹתֵיהֶם יִתְּנוּ לָהֶם לְפִי דַּעְתָּם; דִּכְתִיב: "וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ", לְפִי דַּעְתֵּנוּ, "וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ", כְּכָל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ. וּכְשֶׁדִּבְּרוּ חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ אֶל יוֹשְׁבֵי עִירָם, הָפְכוּ הַדְּבָרִים: "אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם" (להלן פסוק כא), כְּדֵי לְרַצּוֹתָם שֶׁיֵּאוֹתוּ לְהִמּוֹל.
רשב"ם
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "בראשית לד טז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.