ביאור:בראשית לד יט
בראשית לד יט: "וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד יט.
וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר
[עריכה]לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר
[עריכה]"הַנַּעַר" כנראה פונה לשכם, וקורא לו בנוכחות אביו "הַנַּעַר". השימוש במילה "הַנַּעַר" מעידה שהכותב הוריד בערכו מבנו של חמור ושליט העיר שכם, לנער פזיז שפועל מהר ללא מחשבה. הנער הראה את שמחתו והוא מיהר, לא איחר, לעשות את מה שבני יעקב דרשו ממנו לעשות. הנער התנהג כמו עיר בן חמור, בפזיזות ומהירות. אפשרי שעורך התורה בכוונה השתמש במילה הזאת כדי לרמוז על התנהגותו של שכם, ששכלו פרח ממנו בגלל תשוקתו המינית לדינה.
למה שכם מיהר? הרי דינה בביתו, האחים מחכים בסבלנות, האחים לא הגבילו אותו בזמן ולא קבעו עד מתי שכם חייב שכל אנשי שכם ימולו. שכם היה יכול למשוך את הזמן לחודשים, ואנשי העיר יכלו לעשות את המילה אחד ליום. אבל שכם רצה לגמור במהירות ולשאת את דינה בכבוד.
לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר
[עריכה]- מה הוא הדבר ששכם עשה?
האם זאת המילה? האם הוא עשה ראשון להראות לכולם שהוא מוכן? לפי הסיפור לא נראה ששכם עשה מילה לעצמו לפני שהוא דיבר עם נכבדי העיר ביחד עם אביו, כי הוא לא סבל מכאבים שמנעו ממנו לדבר. סביר ששכם עשה את המילה ראשון לאחר שכולם היו מוכנים, וכך שכם סבל כאבים ביום השלישי ביחד עם כל נכבדי שכם.
נאמר שרק הנער, שכם, עשה זאת, אביו חמור לא עשה את 'הדבר'. סביר יותר ש'הדבר' הוא ההליכה לנכבדי העיר לשכנע אותם למול את כל העיר.
וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו
[עריכה]למה שכם נכבד? לא ראינו חוכמה, או כשרון דיבור. האם שכם היה הראשון בבנים? האם הוא חזק בכוחו? האם יש לו שליטה על הצבא? האם הוא למעשה מלך העיר?
אפשרי ששכם כל כך נכבד בבית אביו, שהוא אפילו נכבד מאביו המשמש לו כיועץ.
.