ביאור:בראשית לד יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלֵינוּ לְהִמּוֹל וְלָקַחְנוּ אֶת בִּתֵּנוּ וְהָלָכְנוּ.
-- בראשית לד, יז

וְלָקַחְנוּ אֶת בִּתֵּנוּ וְהָלָכְנוּ[עריכה]

בִּתֵּנוּ[עריכה]

למרות שהאחים מדברים, הם כאילו מדברים בשמו של יעקב "בִּתֵּנוּ" ולא "אֲחוֹתָם".

איפה נמצאת דינה?[עריכה]

  • שכם בן חמור כבר לקח את דינה "וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ" (בראשית לד ב), והיא היתה בביתו.
  • "קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת, לְאִשָּׁה" (בראשית לד ד) זה רק לקחת אותה לאישה, כי היא כבר היתה בביתו. הוא החזיק בה כבת ערובה. שכם הבין שאם היא תחזור לביתה מביתו, כולם ידעו מה קרה לה והיא לא תתחתן יותר.
  • לא נעשה כל נסיון לשאול את דינה מה היא רוצה, כי היא לא היתה בביתה.
  • "וְלָקַחְנוּ " - יש משמעות כפולה: בקשה מכובדת ואיום. אפשר לחשוב שהם רק מבקשים לקבל את דינה ולסגת מהמקום. אולם אפשר לראות גם איום, הן יעקב קנה אדמה "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה" (בראשית לג יט) ואפילו הציב עליו "מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא לוֹ אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לג כ). האחים לא מבקשים אותה חזרה "אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלֵינוּ", אלא מאיימים שהיא תלקח בכוח ובמלחמה. או שבני יעקב ימתו, או שהעיר שכם תכבש ומלכה ימות.
  • וגם בהמשך, למרות שלא נאמר שבני יעקב נתנו את דינה, נאמר: "וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם, וַיֵּצֵאוּ" (בראשית לד כו) - כלומר היא היתה בביתו של שכם.

תגובת מלך שכם[עריכה]

ברית מילה בתקופה ההיא, לאנשים מבוגרים, זה לא דבר קל, הן כתוב "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים" (בראשית לד כה). בכל זאת הסכימו חמור ושכם, כי הם רצו את דינה וגם פחדו מצבאו של יעקב שהביס, ללא מלחמה, את עשו ו400 חייליו.