קטגוריה:בראשית לד כה
ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר.
וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כׇּל זָכָר.
וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹ֠ב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כׇּל־זָכָֽר׃
וַיְהִי֩ וַ - ו' החיבור
יְהִי֩ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3ms בַיּ֨וֹם בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּ֨וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HRd/Ncmsa הַשְּׁלִישִׁ֜י הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁלִישִׁ֜י - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7992
מורפ': HTd/Aomsa בִּֽהְיוֹתָ֣ם בִּֽ - מילת יחס
הְיוֹתָ֣ - פועל, קל, מקור נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/1961
מורפ': HR/Vqc/Sp3mp כֹּֽאֲבִ֗ים כֹּֽאֲבִ֗ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3510
מורפ': HVqrmpa וַיִּקְח֣וּ וַ - ו' החיבור
יִּקְח֣וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3mp שְׁנֵֽי שְׁנֵֽי - תואר, מספר מונה, זכר, זוגי, נסמך
צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcmdc־בְנֵי בְנֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc־יַ֠עֲקֹב יַ֠עֲקֹב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3290
מורפ': HNp שִׁמְע֨וֹן שִׁמְע֨וֹן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8095
מורפ': HNp וְלֵוִ֜י וְ - ו' החיבור
לֵוִ֜י - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/3878
מורפ': HC/Np אֲחֵ֤י אֲחֵ֤י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmpc דִינָה֙ דִינָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1783
מורפ': HNp אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa חַרְבּ֔וֹ חַרְבּ֔ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2719
מורפ': HNcfsc/Sp3ms וַיָּבֹ֥אוּ וַ - ו' החיבור
יָּבֹ֥אוּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqw3mp עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־הָעִ֖יר הָ - מילית, ה' הידיעה
עִ֖יר - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5892 b
מורפ': HTd/Ncfsa בֶּ֑טַח בֶּ֑טַח - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 983
מורפ': HNcmsa וַיַּֽהַרְג֖וּ וַ - ו' החיבור
יַּֽהַרְג֖וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/2026
מורפ': HC/Vqw3mp כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־זָכָֽר זָכָֽר - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2145
מורפ': HAamsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיְהִי֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) בַיּ֨וֹם קדמא (משרת, דרגא 5) הַשְּׁלִישִׁ֜י גרש (שליש, דרגא 4)
בִּֽהְיוֹתָ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) כֹּֽאֲבִ֗ים רביעי (משנה, דרגא 3)
וַיִּקְח֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹב תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
שִׁמְע֨וֹן קדמא (משרת, דרגא 5) וְלֵוִ֜י גרש (שליש, דרגא 4)
אֲחֵ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) דִינָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) חַרְבּ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיָּבֹ֥אוּ מרכא (משרת, דרגא 5) עַל־הָעִ֖יר טפחא (מלך, דרגא 2)
בֶּ֑טַח אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיַּֽהַרְג֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
כָּל־זָכָֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים, וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אֲחֵי דִינָה, אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח בביטחון, בלי פחד, וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה כַּד תְּקִיפוּ עֲלֵיהוֹן כֵּיבֵיהוֹן וּנְסִיבוּ תְּרֵין בְּנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִּינָה גְּבַר חַרְבֵּיהּ וְעָאלוּ עַל קַרְתָּא דְּיָתְבָא לְרוּחְצָן וּקְטַלוּ כָּל דְּכוּרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה כַּד הֲווֹ מִתְמַקְמְקִין מִן כֵּיב גוּזְרַתְהוֹם וּנְסִיבוּ תְּרֵין מִבְּנוֹי דְיַעֲקב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי. אֲחֵי דִינָה גְבַר סַיְיפֵיהּ וְעָלוּ עַל קַרְתָּא דַהֲוָה יַתְבָא לְרוֹחְצַן וּקְטָלוּ כָּל דְכוּרָא: |
רש"י
"אחי דינה" - לפי שמסרו עצמן עליה נקראו אחיה
"בטח" - שהיו כואבים ומ"א בטוחים היו על כחו של זקן (ב"ר)
מה שתרגם אונקלם ויבאו על העיר בטח ועלו על קרת' דיתבת לרוחצן ולמה לא תרגם בטח על בני יעקב וכדפרש"י א"ל דאי אבני יעקב קאי הל'ל בבטח או בטוחים דהא מצינו ג"כ בפ' ראה וישבתם בטח אלא נראה דדייק מדלא כתיב ויבואו בטח על העיר ודוק כנ"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲחֵי דִינָה – לְפִי שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן עָלֶיהָ, נִקְרְאוּ אַחֶיהָ (שם).
בֶּטַח – שֶׁהָיוּ כּוֹאֲבִים. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, בְּטוּחִים הָיוּ עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן (שם).
רשב"ם
ויבאו על העיר: שהיו יושבים בטח ולא נזהרו מהם וכן כל בטח שבכל מקום על היושבים הוא אומר בין בתורה בין בנביאים:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן הנה בני יעקב לא היה בדעתם להרוג אלא בעל עבירה אלא שכל בני העיר רצו לעמוד בפרץ כנגדם לבל יהרגו מלכם אשר על כן הרגום מדין רודף, והוא אומרו ויהרגו כל זכר ובזה השיגו להרוג את חמור ואת שכם וזולת זה לא היו יכולין לנקום נקם מהמחוייב להם מיתה:
עוד טעם שהרגו כל בני העיר לצד שהם היו בעזר שכם לגזול דינה ובני נח מחוייבים מיתה על הגזל אבל על העריות אין חיוב כי דינה לא היתה אשת איש:
ותמצא שאמר הכתוב אשר טמאו אחותם הרי כינה המעשה לכולם הא למדת שיד כולם שוה בגזילה. וטעם שלא אמר אשר גזלו אחותם שהוא עיקר העון שעליו נתחייבו מיתה לומר שהיא גזילה שאינה בהשבה, ונפקא מינה אם לא טעם אשר טמאו לא היו עושים משפט גמור להרוג כל זכר, והגם שבן נח שגזל אינו נפטר ממיתה בהשבון עם כל זה לא היו בני יעקב הורגים, ומידי דהוה כמה מהאומות עוברי דת המצות ואין אחריותם על בני יעקב כי אין כח בהם, וכמו שאמר יעקב (פסוק ל') עכרתם אותי וגו' ואני מתי מספר אלא לצד הנבלה שעשו שטמאו לזה לבשו קנאה:
עוד טעם אומרו אשר טמאו נתנו טעם זה ללקיחת ממונם ואמר טעם אשר בזו את העיר ונטלו נכסיהם אשר טמאו את דינה אחותם פי' דמי בושת כי לפי שיעור המבייש והמתבייש כי הם הדרגות מופלגות ולואי שיספיק כל חילם לדמי בושת בת יעקב המיוחד בעולם ברום המעלות מחמור הנבזה עד מאד. וגם לפי מה שכתבתי למעלה שהודה במעשה, זה לא יועיל אלא לפטור מהקנס אבל בושת ושאר דברים חייב (כתובות דף מא.) ופשוט:
ורמב"ם בפרק ט' מהלכות מלכים נתן טעם להריגת אנשי שכם לצד שלא הושיבו דיינים על גזל שכם וכו' ע"כ. וקשה מי אמר להרב שחייבין לדון האלם עליהם מלך וכיוצא בו והלא גם בדיני ישראל פטורים מכיוצא בזה לא דנים ולא מעידין אותו, (סנהדרין דף יז.) ובהכרח לומר שהם היו בעוזריו ובעצתם עשה מה שעשה. ורמב"ן ז"ל דחה דברי רמב"ם בפירוש מצות דיינים שנצטוו בני נח כי אין הכוונה להושיב דיינים אלא לדון משפטים בין איש לרעהו יעויין שם דבריו, ונתן טעם הריגת שכם לצד שהיו חייבין מיתה על שהיו עובדי עבודה זרה כו'. ודבריו ז"ל צריכין ערב. וב' המאורות לא נתנו טעם ללקיחת ממונם והונם:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. תנינן: מרחיצין את הקטן. תני דבי רבי: מרחיצין את המילה. אמר רבי אסי: על כרחין אית תניא מרחיצין את הקטן. אמר ר' זעירא: בכל שעה הוה רבי אסי אמר, ליתני מתניתך, דתנן: אין מונעין לא שמן ולא חמים מעל גבי המכה בשבת, ולא עוד אלא שמזלפין חמין על גבי המכה בשבת. ואם תאמר: מרחיצין את הקטן, מאי שנא הוא מכת קטן ממכת גדול? ר' אלעזר בן עזריה אמר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי של מילה שחל להיות בשבת. אמר ר' יעקב בר אחא: בכל שעה הוו ר' יונתן ור' יוחנן מפקידין חייתא ואמרו להון: כל שקועים דאתון עבדין בחולה עבדין בשלישי שחל להיות בשבת. שמואל אמר: מפני הסכנה. [אמר לו ר' יוסי]: אם מפני הסכנה, נעשה לו חמין בשבת? דתנינן: מיחם אדם אלונטית ונותנה על גבי כרסו בשבת. אמר ר' יהושע בן לוי: לית כאן אסור אלא מותר.
ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי. ממשמע שנאמר שמעון ולוי, איני יודע שהן בני יעקב? אלא שלא נטלו עצה מיעקב. שמעון ולוי, שלא נטלו עצה זה מזה. אחי דינה, וכי אחות שניהם [בלבד] היתה? והלא אחות כל השבטים היתה! אלא לפי שנתנו נפשם עליה נקראת על שמם. ודכוותה "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן". וכי אחות אהרן בלבד היתה? והלא אחות שניהם היתה! אלא לפי שנתן אהרן נפשו עליה נקראת על שמו. ודכוותה "ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם". וכי אחותם היתה? והלא בת אומתן היתה! אלא לפי שנתנה נפשה על אומתה נקראת אומתה לשמה.
איש חרבו. בני שלש עשרה שנה היו.
ויבואו על העיר בטח. בטוחים היו על כוחו של זקן. ולא היה יעקב אבינו יודע שעשו בניו אותו מעשה, אמר: מה אני מניח את בני ליפול ביד אומות העולם? אני נלחם כנגדן. הוא דאמר ליה ליוסף: "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי".רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לד כה"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.