מפרשי רש"י על בראשית לד כה
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק ל"ד • פסוק כ"ה |
• ז • יג • טו • טז • כא • כג • כה • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹ֠ב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כׇּל־זָכָֽר׃
רש"י
"שני בני יעקב" - בניו היו ואעפ"כ נהגו עצמן שמעון ולוי כשאר אנשים שאינם בניו שלא נטלו עצה הימנו (ב"ר)
"אחי דינה" - לפי שמסרו עצמן עליה נקראו אחיה
"בטח" - שהיו כואבים ומ"א בטוחים היו על כחו של זקן (ב"ר)
רש"י מנוקד ומעוצב
שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב – בָּנָיו הָיוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ עַצְמָן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, כִּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם בָּנָיו, שֶׁלֹּא נָטְלוּ עֵצָה הֵימֶנּוּ (ב"ר פ,י).
אֲחֵי דִינָה – לְפִי שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָן עָלֶיהָ, נִקְרְאוּ אַחֶיהָ (שם).
בֶּטַח – שֶׁהָיוּ כּוֹאֲבִים. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, בְּטוּחִים הָיוּ עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן (שם).
מפרשי רש"י
[ז] ואף על פי שבני יעקב כו'. דאם לא כן למה כתב בקרא "בני יעקב", דודאי יודע אני שהיו בני יעקב, והוי למכתב "שמעון ולוי", אלא למדרש - בני יעקב היו, ולא נהגו אלא כשמעון ולוי, שהם אנשים דעלמא. ובב"ר (פ, י) יליף התם "בני יעקב" - 'שלא נטלו עצה מיעקב', "שמעון ולוי" - 'שלא נטלו עצה זה מזה'. וכך פירושו - דמדכתיב "בני יעקב" למדנו שלא נטלו עצה מיעקב, ומה שכתוב "שמעון ולוי" אחר "בני יעקב", והוי למכתב 'שמעון ולוי בני יעקב' - על כרחך קרא בא ללמוד עוד שלא נטלו עצה זה מזה. ואין לומר אפכא "בני יעקב" שנטלו עצה מיעקב, דאם כן מה בא לומר 'שלא נטלו עצה זה מזה', דכיון שנטלו עצה מיעקב למה להם עצה זה מזה, אלא שלא נטלו עצה מיעקב, ומפני שדרך שנים שעושים דבר נוטלים עצה זה מזה - אף דבר זה לא עשו. ורש"י לא הביא רק שלא נטלו עצה מיעקב, נראה דהוא מפרש כך "שני בני יעקב" היו, ואפילו הכי לא נטלו עצה מיעקב, רק היו כמו "שמעון ולוי", וזהו "שמעון ולוי" דכתיב בקרא. ואין נראה כך מב"ר: [ח] לפי שמסרו עצמם עליה נקראו אחיה. פירוש שהכתוב משמע שבא ליתן טעם למה שמעון ולוי עשו זה, וקאמר מפני שהיו אחיה, ואם כן משמע דאלו שנים הם אחיה, וזה אינו, דהרי שאר נמי אחיה, אלא הא דכתיב "אחי דינה" היינו שאלו נקראו אחיה מפני שנתנו עליה נפשם, ולא אחרים נקראו אחיה:
בד"ה שני בני כולו יעקב יתירה נ"ב ולי נראה דרש"י דייק מדלא כתיב ויבואו שמעון ולוי בני יעקב אלא ודאי שבא לדרשה וה"ק שני בני יעקב היו ועשו את עצמן כאלו היו שמעון ולוי מן השוק שאינם בניו ודוק מהרש"ל:
מה שתרגם אונקלם ויבאו על העיר בטח ועלו על קרת' דיתבת לרוחצן ולמה לא תרגם בטח על בני יעקב וכדפרש"י א"ל דאי אבני יעקב קאי הל'ל בבטח או בטוחים דהא מצינו ג"כ בפ' ראה וישבתם בטח אלא נראה דדייק מדלא כתיב ויבואו בטח על העיר ודוק כנ"ל: