ביאור:בראשית לד ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לד ל: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי."



עכרתם אותי[עריכה]

יעקב מגנה את שמעון ולוי במילה "עכרתם":

  • בראשית לד 30: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי:

מה הוא עכרתם?: ' '

  • יהושע ז כה :   וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים, דברי הימים א ב ז : וּבְנֵי כַּרְמִי
עָכָר עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם:  עכן בן כרמי, המכונה בדברי הימים "עכר בן כרמי", הוא האדם השני המגונה במילה "עכרתנו" . הסיבה ידועה - האיש לקח שלל אשר היה אסור לקחת.
  • שמואל א יד29: וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן עָכַר אָבִי אֶת הָאָרֶץ רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה: - כאן "עכר" הוא בהקשר להפרת חרם.
  • מלכים א יח יח : וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְוֹת ה' וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים:   אליהו נ ותן מעין הגדרה למונח "עוכר" - עוזב מצוות.
  • משלי פרק טו (27) עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה: - בעל בצע הוא עוכר.

כל השימושים הללו תומכים בהבנת "עכרתם" של יעקב כגינוי של לקיחת שלל אסור, הפרת איסור מוסכם, רדיפת בצע - כל זה טוב להסבר זה: "הכל טוב ויפה" - אמר יעקב - "אבל למה לבזוז? זה מעיד שלא כבוד ישראל הניע אתכם, אלא בצע. עכרתם אותי בעיני ישבי הארץ - מעתה יאמרו אלה, שבני ישראל הם בסך הכל כמונו, אין בהם שום דבר מיוחד - לא הסתדרו על מחיר על בתם, זה הכל".

פסוקים נוספים[עריכה]

בתנ"ך ישנם עוד ארבעה שימושים בשורש "עכר".  לדעתי מקרים אלה לא תומכים ולא מאפשרים כיוון\הבנה אחרת:

  • שופטים יא לה : וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב:
  • תהלים לט ג :  נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר :
  • משלי יא יז :  גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי:
  • משלי פרק טו6 : בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת :

תגובות[עריכה]

לא נראה מכל הפרשה ולא מתשובת בני יעקב שהשלל הוא הענין כאן. אחרת, איך תשובתם "הכזונה יעשה לאחותנו" קשורה עם השלל?

גם לענין שאול ויהונתן - אם עכירה זה ביזה, הרי יהונתן עכר ישראל ולא שאול (שאול דווקא אמר לא לקחת שלל). גם אני לא מבין - איך בת יפתח בזזה את אביה??

בקיצור מה שכבודו רוצה לומר יכול להיות מקובל בתור דרש או רמז, אבל לא בתור פשט.

-- Hillel, 2010-12-19 15:17:12

לפי דעתי עכר = לכלך וקלקל: [1]

-- אראל, 2010-12-19 15:43:32

למה להתייחס מילולית? מים עכורי- מים בלתי צלולים. לפני שלקחתם שלל היה צלול שמדובר בנקמה, עתה שלקחתם- הדבר עכור, כלומר, בלתי צלול- שמא בצע היא הסיבה.

-- מלחמת תורה, 2010-12-19 21:10:59

לי נראה שעכ"ר שורשו הבסיסי הוא כר, במשמעות של הכיר, ועם תוספת הע' זה לא הכיר.

כמו בפ"ש ביוסף, שנאמר שהתנכר אליהם (נכ"ר) ושלא הכירו אותו (הכ"ר).

באופן דומה, כע"ר, שורשו הבסיסי הוא כר-הכיר, ובתוספת הע' - לא מוכר.

וכן יש קשר בין עכ"ר לכע"ר, שכידוע האותיות יכולות להתחלף.

כך בדוגמא במאמר עצמו - אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי. המשחק הוא הכרע-עכרי.

-- hagai hoffer, 2010-12-20 00:21:33


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עכרתם אותי


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-10-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-34-30