קטגוריה:בראשית לד ל
ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְ/אֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִ/י֒ לְ/הַבְאִישֵׁ֙/נִי֙ בְּ/יֹשֵׁ֣ב הָ/אָ֔רֶץ בַּֽ/כְּנַעֲנִ֖י וּ/בַ/פְּרִזִּ֑י וַ/אֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְ/נֶאֶסְפ֤וּ עָלַ/י֙ וְ/הִכּ֔וּ/נִי וְ/נִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּ/בֵיתִֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַאֲמַר יַעֲקֹב לְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי עֲכַרְתּוּן יָתִי לְמִתַּן דְּבָבוּ בֵּינָא וּבֵין יָתֵיב אַרְעָא בִּכְנַעֲנָאָה וּבִפְרִזָּאָה וַאֲנָא עַם דְּמִנְיָן וְיִתְכַּנְשׁוּן עֲלַי וְיִמְחוֹנַנִי וְאֶשְׁתֵּיצֵי אֲנָא וַאֲנָשׁ בֵּיתִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יַעֲקב לְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי עֲכַרְתּוּן יָתִי לְמִפְקָא שְׁמִי בִּישׁ בְּיַתְבֵי אַרְעָא בִּכְנַעֲנָאָה וּבִפְרִיזָאֵי וַאֲנָא עַם דְמִנְיַן וְיִתְכַּנְשׁוּן עָלָי וְיִמְחוּנַנִי וְאִישְׁתְּצֵי אֲנָא וְאֵינַשׁ בֵּיתִי: |
רש"י (כל הפרק)
"עכרתם" - לשון מים עכורים אין דעתי צלולה עכשיו ואגדה צלולה היתה החבית ועכרתם אותה (תנחומא) מסורת היתה ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב אלא שהיו אומרים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ לפיכך היו שותקין
"מתי מספר" - אנשים מועטיםאבן עזרא (כל הפרק)
מתי מספר — מְתֵי כמו "אנשים". ודבר שיסופר הוא מעט. על כן טעה ר' אהרן הכהן ראש הישיבה, שפירש "ויהי מתיו מספר" (דברים לג, ו) כמשמעו.
להבאישני — שישנאו אותי כאשר ישנא איש דבר שיבאש:מלבי"ם (כל הפרק)
(ל) "עכרתם אותי" ר"ל שגם בלא זה אני שנוא בעיניהם. א] מצד שהם "יושבי הארץ" שאני גר ביניהם. ב] מצד שהם אומות שונות ודתות שונות מדתי, ועז"א בכנעני ובפרזי, ואתם עוד הבאשתם את ריחי בעיניהם שעי"כ יתאספו עלי, כי הם גואלי הדם, ואני לא אוכל לעמוד כנגדם כי אני מתי מספר והם המון רב והכוני:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד ל.
עכרתם אותי
יעקב מגנה את שמעון ולוי במילה "עכרתם":
- בראשית לד 30: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי:
מה הוא עכרתם?: ' '
- יהושע ז כה : וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים, דברי הימים א ב ז : וּבְנֵי כַּרְמִי
- עָכָר עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם: עכן בן כרמי, המכונה בדברי הימים "עכר בן כרמי", הוא האדם השני המגונה במילה "עכרתנו" . הסיבה ידועה - האיש לקח שלל אשר היה אסור לקחת.
- שמואל א יד29: וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן עָכַר אָבִי אֶת הָאָרֶץ רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה: - כאן "עכר" הוא בהקשר להפרת חרם.
- מלכים א יח יח : וַיֹּאמֶר לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְוֹת ה' וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים: אליהו נ ותן מעין הגדרה למונח "עוכר" - עוזב מצוות.
- משלי פרק טו (27) עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה: - בעל בצע הוא עוכר.
כל השימושים הללו תומכים בהבנת "עכרתם" של יעקב כגינוי של לקיחת שלל אסור, הפרת איסור מוסכם, רדיפת בצע - כל זה טוב להסבר זה: "הכל טוב ויפה" - אמר יעקב - "אבל למה לבזוז? זה מעיד שלא כבוד ישראל הניע אתכם, אלא בצע. עכרתם אותי בעיני ישבי הארץ - מעתה יאמרו אלה, שבני ישראל הם בסך הכל כמונו, אין בהם שום דבר מיוחד - לא הסתדרו על מחיר על בתם, זה הכל".
פסוקים נוספים
בתנ"ך ישנם עוד ארבעה שימושים בשורש "עכר". לדעתי מקרים אלה לא תומכים ולא מאפשרים כיוון\הבנה אחרת:
- שופטים יא לה : וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב:
- תהלים לט ג : נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר :
- משלי יא יז : גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי:
- משלי פרק טו6 : בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת :
תגובות
לא נראה מכל הפרשה ולא מתשובת בני יעקב שהשלל הוא הענין כאן. אחרת, איך תשובתם "הכזונה יעשה לאחותנו" קשורה עם השלל?
גם לענין שאול ויהונתן - אם עכירה זה ביזה, הרי יהונתן עכר ישראל ולא שאול (שאול דווקא אמר לא לקחת שלל). גם אני לא מבין - איך בת יפתח בזזה את אביה??
בקיצור מה שכבודו רוצה לומר יכול להיות מקובל בתור דרש או רמז, אבל לא בתור פשט.
- -- Hillel, 2010-12-19 15:17:12
לפי דעתי עכר = לכלך וקלקל: [1]
- -- אראל, 2010-12-19 15:43:32
למה להתייחס מילולית? מים עכורי- מים בלתי צלולים. לפני שלקחתם שלל היה צלול שמדובר בנקמה, עתה שלקחתם- הדבר עכור, כלומר, בלתי צלול- שמא בצע היא הסיבה.
- -- מלחמת תורה, 2010-12-19 21:10:59
לי נראה שעכ"ר שורשו הבסיסי הוא כר, במשמעות של הכיר, ועם תוספת הע' זה לא הכיר.
כמו בפ"ש ביוסף, שנאמר שהתנכר אליהם (נכ"ר) ושלא הכירו אותו (הכ"ר).
באופן דומה, כע"ר, שורשו הבסיסי הוא כר-הכיר, ובתוספת הע' - לא מוכר.
וכן יש קשר בין עכ"ר לכע"ר, שכידוע האותיות יכולות להתחלף.
כך בדוגמא במאמר עצמו - אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי. המשחק הוא הכרע-עכרי.
- -- hagai hoffer, 2010-12-20 00:21:33
מקורות
על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-10-26.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לד ל"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.