ילקוט שמעוני על בראשית לד ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אותי. צלולה היתה החבית ועכרתוה. מסורת היא ביד הכנענים שהן עתידין ליפול ביד בני, אלא שאמר לו הקב"ה: עד אשר תפרה ונחלת את הארץ, בששים רבוא. אמרו: עכורה היתה החבית וצללנו אותה; ואמרו: "הכזונה יעשה את אחותנו", מה הן נוהגין בנו כבני אדם של הפקר! מי גרם? "ותצא דינה בת לאה":