ביאור:בראשית לא נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לא נ: "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ."


ראה: נאום הסיכום של לבן

אִם תְּעַנֶּה ... וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי[עריכה]

הסכנה לבנות לבן[עריכה]

ללבן נוצר צורך חשוב לשמור על בנותיו.

כבוד האישה[עריכה]

לבן מזהיר את יעקב מלפגוע בבנותיו. כך חושב כל אב טוב כאשר בתו נשאת ויוצאת משליטתו:

  • "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי" - לפגוע פיזית או נפשית, או למנוע עונתה.
  • "וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי" - לבן מחמיר בחוק המתיר גרושין, ואוסר על יעקב לשאת אישה נוספת.

יעקב כבר היה נשוי כ 13 שנים, ואמנם פעם אחת הוא הרים את קולו "ויִַּחַר אַף יַעֲקֹב, בְּרָחֵל" (ביאור:בראשית ל ב), וגם הוא מנע מלאה את עונתה והיא היתה צריכה להתלונן לרחל: "הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וְלָקַחַת, גַּם אֶת דּודָּאֵי בְּנִי" (ביאור:בראשית ל טו). עד עכשו לבן היה קרוב והיה יכול לשמור על בנותיו.

הבטחת אלוהים[עריכה]

בבואו ללבן יעקב סיפר "אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (ביאור:בראשית כט יג), וסביר שזה כלל אפילו ענין הבכורה והסיבה לברחו. יעקב סיפר על הבטחת אלוהים לזרעו, ולבן ראה שברכתו לרבקה "אֲחֹתֵנו,ּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (ביאור:בראשית כד ס) עומדת להתקים. לבן ידע שיצחק הורה ליעקב לשאת אישה רק מבנותיו, ולכן הוא נתן את כל בנותיו למען קידום ברכת אלוהים, וליתר בטחון הוסיף את שפחותיו האישיות לבנותיו כדי לתתן ליעקב.

לבן לא היה מעונין שיעקב יקח נשים נוספות, צעירות, ויעשה עוד ילדים, במיוחד שיעקב נכנס לארץ כנען. נשים נוספות וילדים נוספים יגרמו לפרוד האחים ולתחרות הורסת. לכן לבן אסר על יעקב לפגוע בברכת השם לבנותיו, ומשתמש באלוהי אברהם ויצחק "רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי ובֵּינֶךָ" וכך הוא מזכיר ליעקב את פקודת יצחק: "ויְַצַוהֵּו וּיַֹּאמֶר לוֹ, לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן" (ביאור:בראשית כח א) ופקודת אברהם: "אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי" (ביאור:בראשית כד ג).

בְּנֹתַי[עריכה]

רש"י מסביר שלבן מצהיר שגם פילגשיו של יעקב, שהיו שפחותיו האישיות, כלולות בבנותיו.

גם בפרידה "ויְַנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו ויְַבָרֶךְ אֶתְהֶם" (ביאור:בראשית לב א), לא נראה שלבן הפריד בין בנותיו ושפחותיו לשעבר, ובין בניהן. נראה שלבן מעניק לכולם את הכבוד של נכדיו. כל זה יפה וטוב, אבל רק רחל ולאה קיבלו נדוניה, וכך ילדי הפילגשות עדין לא קיבלו ירושה, כי יעקב לא הצהיר שהם ילדיו כנדרש לפי חוקי חמורבי מספר 170.

אִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי[עריכה]

  • לפי חוקי חמורבי היה ליעקב זכות לגרש את נשותיו ופלגשיו, אפילו אלו שהביאו לו ילדים, ‘‘‘חוקי חמורבי’’’ מספר 137 , בתנאי שהוא מחזיר את נדוניתן ומשלם לגידול ילדיו.
  • לפי חוקי חמורבי מספר 144 אסור היה לשאת נשים או פילגשים נוספים, כאשר יש לו ילדים מנשותיו ופילגשיו, בלי לגרש אותן.

"עַל בְּנֹתַי" - האם זה בנוסף, או במקום או מעל?

לבן מודיע ליעקב שהוא חייב להסכים לוותר על הזכות לגרש את נשותיו, או לשאת נשים אחרות בנוסף לבנותיו, או לשאת נשים שיהיו מעל בנותיו.

מקורות[עריכה]

נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762