ביאור:בראשית לא ג
בראשית לא ג: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא ג.
ראו חזרתו של יעקב
שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ
[עריכה]- לאברהם נאמר: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ ומִּמּוֹלַדְתְּךָ ומִּבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (ביאור:בראשית יב א).
- ליעקב נאמר: "שׁוב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ ולְּמוֹלַדְתֶּךָ". יעקב שב לבית אביו, אולם רחל ולאה עוזבות את ארצם, מולדתם ובית אביהם ללכת עם בעליהן כשם ששרי הלכה בנאמנות עם אברם.
יעקב ידע את הארץ. הוא ידע את חום הארץ, את הבצורת והרעב שאבי וסבו חוו. יעקב ידע את הקשיים אבל זאת היתה ארצו, הארץ המובטחת לו ולזרעו לעד. הוא לא התווכח או התמקח. אלא קם ופעל.
וּלְמוֹלַדְתֶּךָ
[עריכה]אלוהים לא היה צריך להוסיף את תאור הארץ כארץ "מוֹלַדְתֶּךָ", למקום המסוים בו נולדת. התוספת הזאת גרמה שיעקב נמנע לבוא ליצחק אביו בחברון או בבאר-שבע, כדי שהבטחת אלוהים לשמור עליו תמשיך ותתקיים זמן רב עד שהוא יבוא חזרה למקום הולדתו.
וְאֶהְיֶה עִמָּךְ
[עריכה]האם זו תשובת אלוהים לנדרו של יעקב "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית כח כא)
- האם זו הבטחה, אהיה עמך בדרך ובכנען ובכל מקום שתהיה באישור אדוני?
- האם זה תנאי ואיום - אם תשוב - אהיה עמך, ולא - אז אפסיק להיות אתך? נראה שליעקב לא היתה ברירה.
לבטח זה גם הבטחה וגם תנאי - אתה תהיה עמי ואני אהיה אלוהיך.
"וְאֶהְיֶה עִמָּךְ". עמך בלבד. אלוהים לא הוסיף את המילה 'וזרעך'. החובה לשוב חלה רק על יעקב. זרעו של יעקב לא חייב לשוב לכנען כדי שאלוהים יהיה 'עימו'.
למה אלוהים החליט שהגיע הזמן להחזיר את יעקב לכנען?
[עריכה]- אלוהים הבין שבני לבן כועסים ומחפשים טוענה לפגוע ביעקב ולקחת את רכושו.
- אלוהים ראה שלבן סובל ולא מוכן להודיע ליעקב שהגיע הזמן לצאת.
- אלוהים הבין שלבן מחפש פתרון שיגרום ליעקב להשאר בחרן.
- אלוהים ידע שלבן יכול למות, ואז ההסכם עם יעקב יתבטל ובני לבן יתנכלו ליעקב.
- אלוהים ידע שליעקב יש מספיק רכוש וצבא להגיע בבטחה לכנען, לפגוש את עשו, ולהכנס לכנען.
- אלוהים ידע שבני יעקב קיבלו מספיק חינוך בבית לבן ועכשו, כשהילדים הם בני 6 עד 12, אין צורך שהם יושפעו לרעה מתרבות משפחת לבן בחרן.
- אלוהים לא רצה שיעקב יתרגל לחיות בחרן, יזדקן ולא יוכל לחזור למשפחתו.
- אלוהים הבין שיעקב מפחד שאין לו מספיק צבא, וללא הבטחה לשלומו ופקודה מאלוהים הוא לא יצא מרצונו.
- אלוהים הבין שליעקב יש כבר צבא מספיק חזק, ובמידה ובני לבן לא יופרדו מיעקב, עלולה לפרוץ אלימות ויעקב ו/או בני לבן יפגעו.
פקודת אלוהים: שׁוּב
[עריכה]- בזמנו אלוהים הבטיח ליעקב בחלום: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (ביאור:בראשית כח טו) - אלוהים לא הבטיח עושר, רק שמירה ושיבה לארצו.
- יעקב דרש: "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית כח כא). - יעקב לא ביקש עושר.
עכשו אלוהים אומר לו: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ". אז מה עם הרכוש והמשפחה? האם הם כלולים בפקודה: 'אתה תשוב'?
סביר להניח שהמשפחה כלולה בפקודת אלוהים, הן אלוהים אמר: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ" (ביאור:בראשית כח יג), אולם הרכוש הוא בספק, ואינו כלול בפקודת אלוהים. אלוהים ישמור על יעקב ומשפחתו גם בלי הרכוש.
הרכוש
- הרכוש היה ההסכם בין יעקב ללבן, ככתוב: "וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ ... וַיֹּאמֶר לָבָן: הֵן, לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" (ביאור:בראשית ל לג-לד). אלוהים עזר באופן פלאי שיעקב יזכה בחומים, נקודים ועקודים, אבל זה לא אומר שהרכוש ניתן מאלוהים ושייך ליעקב.
- גם בני לבן לא חושבים שהרכוש שייך ליעקב, ככתוב: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה" (ביאור:בראשית לא א), 'לקח' במשמעות 'גנב'.
- גם יעקב לא חיכה שלבן יודיע לו שהוא הרוויח מספיק והגיע הזמן לבדוק את רכוש יעקב, כהצעתו ללבן: "כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ" (ביאור:בראשית ל לג), ויעקב ברח כפושע (פושע בורח, חף מפשע נס), ככתוב: "וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ" (ביאור:בראשית לא כא).
- גם רחל לא חושבת שהרכוש של יעקב, כדבריה: "כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ, לָנוּ הוּא, וּלְבָנֵינוּ" (ביאור:בראשית לא טז), וניתן להבין שהיא מתכוונת לעצמה וללאה, כי לה יש רק בן אחד, אולם לא ברור שהיא כוללת את יעקב, הן היא לא אומרת שיעקב 'עבד' תמורת העושר, אלא רק שאלוהים 'הציל' והוציא בכוח מלבן אביהן, והיא קוראת לרכוש 'עושר מאלוהים', ולא 'משכורת' או 'תשלום'.
- וגם לבן מודיע ליעקב שהוא עוד לא העביר את הרכוש ליעקב: "וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לִי הוּא" (ביאור:בראשית לא מג). ובסוף לבן נותן את כל הרכוש לבנותיו ובניהן ולא ליעקב.
ניתן לסכם שאלוהים לא הבטיח רכוש, לא נתן רכוש ליעקב, ולא התערב.