"וישכב אותה ויענה" - וישכב כדרכה ויענה שלא כדרכה (ב"ר פ ה) לשון רש"י אבל רבי אברהם אמר ויענה בעבור היותה בתולה ואין צורך כי כל ביאה באונסה תקרא ענוי וכן לא תתעמר בה תחת אשר עניתה (דברים כא יד) וכן ואת פלגשי ענו ותמת (שופטים כ ה) ויגיד הכתוב כי היתה אנוסה ולא נתרצית לנשיא הארץ לספר בשבחה
(ב) "וירא אתה". בל תאמר שנכנסה עמו בדברי עגבים, כי ראה אותה בפעם הראשון, "ויקח אתה", ביד חזקה ואין מציל מידו, כי היה נשיא הארץ, והיה חטאו משולש. א] "ויקח אתה" ביד חזקה וזה גזל גמור. ב] "וישכב אתה", ובזה טמא אותה, אחר שהוא ערל ג] "ויענה", כי לא נתרצית והיה אונס אצלה ונחשב לה לענוי, ובזה היה גזל גם נגדה:
נשיא הארץ. פירוש ובזה צעקה הנערה ואין מושיע לה:
וישכב אותה וגו'. יתבאר על דרך אומרם ז"ל (הוריות דף י:) במעשה יעל שהנאתם של רשעים צער הוא אצל הצדיקים, והוא אומרו וישכב אותה הגם ששכב אותה כדרך איש ואשה ומן הטבע שתהנה האשה אף על פי כן לא מלבד שלא נהנית אלא אדרבא ענוי היה לה, והוא אומרו ויענה, והיו הדברים נכרים בה שאין חפצה בו והוצרך לדבר על לבה דכתיב וידבר על לב וגו':
