קטגוריה:בראשית לד כא
האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הָ/אֲנָשִׁ֨ים הָ/אֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗/נוּ וְ/יֵשְׁב֤וּ בָ/אָ֙רֶץ֙ וְ/יִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔/הּ וְ/הָ/אָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִ/פְנֵי/הֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָ/ם֙ נִקַּֽח־לָ֣/נוּ לְ/נָשִׁ֔ים וְ/אֶת־בְּנֹתֵ֖י/נוּ נִתֵּ֥ן לָ/הֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | גּוּבְרַיָּא הָאִלֵּין שְׁלָם אִנּוּן עִמַּנָא וְיִתְּבוּן בְּאַרְעָא וְיַעְבְּדוּן בַּהּ סְחוֹרְתָא וְאַרְעָא הָא פַתְיוּת יְדִין קֳדָמֵיהוֹן יָת בְּנָתְהוֹן נִסַּב לַנָא לִנְשִׁין וְיָת בְּנָתַנָא נִתֵּין לְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | גוּבְרַיָא הָאִלֵין שַׁלְמִין אִינוּן עִמָנָא וְיֵתְבוּן בְּאַרְעָא וְיַעַבְדוּן בָּהּ פְּרַקְמַטְיָא וְאַרְעָא הָא פַּתְיַית תְּחוּמִין קֳדָמֵיהוֹן יַת בְּנָתֵיהוֹן נִיסַב לָנָא לִנְשִׁין וְיַת בְּנָתָנָא נִיתֵּין לְהוֹם: |
רש"י (כל הפרק)
"שלמים" - בשלום ובלב שלם
"והארץ הנה רחבת ידים" - כאדם שידו רחבה וותרנית כלומר אל תפסידו כלום פרקמטיא הרבה באה לכאן ואין לה קוניםאבן עזרא (כל הפרק)
שלמים הם — בשלום.
רחבת ידים — מקומות; כמו: "ויד תהיה לך" (דברים כג, יג):רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כא) "האנשים". הקדימו להגיד להם התועליות שישיגו אם ישארו בני יעקב אצלם. א] "האנשים האלה שלמים הם אתנו", ויהיו לנו לעזר מכל צר ואויב. ב] וישבו בארץ. כי עד עתה הארץ שממה, כי יושביה מעטים. ג] "ויסחרו אתה", ובזה יתרבה עושר ומסחר ומקנה וקנין, אמנם מה שהם מבקשים מאתנו הוא, כי "הארץ הנה רחבת ידים לפניהם", וימצאו פה מרעה לצאנם. ב] הם מבקשים "שאת בנותם נקח", היינו שנתרצה להתחתן עמהם [כי זה מונח בטבע הלשון, שאל הצד שמבקשים מהם הסכמה על החתון יאמר מיחס ההתחלה אליהם, בנותם נקח ובנותינו נתן, שאנחנו נתרצה לזה, משא"כ למעלה שבני יעקב היו המעכבים, תלה הריצוי בם, בנותיכם תתנו] ממילא נשיג תועלת משני הצדדים, אם מצד שישבו בארץ ויסחרו אותה, ואם מן התנאים שהם מתנים שנתחתן עמהם, וזאת יהיה לתועלת לנו:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד כא.
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ
התאור המזלזל הזה: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה" מראה שחמור ביטל את הזהות והיחוד של בני ישראל כהכנה לכליונם. הם סתם אנשים מפוזרים שאינם קשורים אחד לשני.
שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ
מה פרוש המילה "שְׁלֵמִים"?
- מהמילה שלום. הם אנשי שלום ישרים ולא אנשי מלחמה. אפילו לאחר ששכם טימא את אחותם הם דיברו יפה.
- מהמילה שלם. הם שלמים ומרוצים בחלקם. הם לא באים בטענות ודרישות. הם לא יהיו לעומס על העיר. הם לא גנבים או כובשים. הם בריאים ושלמים ולא חולים. הם ישלימו אותנו להיות עם גדול וחזק.
- מהמילה תשלום. הם משלמים ביד רחבה עבור צרכיהם ולא מתמקחים, כפי שהם קנו אדמה מבני חמור (ביאור:בראשית לג יט). בני ישראל יהיו התשלום שנקבל אותם עלינו.
- מהמילה מושלמים. הם מושלמים וטהורים ומתאימים להיות קורבן כשר, נאה ומעולה.
- מהמושג קורבן שלמים (שמות לב ו, ויקרא ז), קורבן מסוג קדשים קלים, שמתחלק ונאכל על ידי בעליו והכוהנים. יתכן שיש בזה רמז ששכם תאכל את בני ישראל.
ניתן להבין שהמילה "שְׁלֵמִים" היא תאור חיובי ביותר, שמצדיק שאנו נרצה לקבל אותם.
מה אמר חמור לאנשי עירו?
- "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ" – שלמים בפרוש: שלום, שלם, תשלום. חמור לא מציין את בני ישראל בשמם. או שכולם ידעו, או שחמור רצה להבדילם מלבן וצבאו ועשו וצבאו. חמור אומר שבני יעקב הם אנשי טובים איתנו. עם אנשים אחרים בני ישראל יכולים להיות אנשי מלחמה, אבל עכשו, איתנו, הם אנשים טובים. יש בזה איום, שעדיף לא להרגיז אותם ולעשות כבקשתם.
- "וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ" - הם סוחרים טובים ועשירים ויהפכו את עירנו למרכז כלכלי חזק.
- "הָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם" - הארץ בשליטתנו היא רחבה וריקה. יש הרבה מקום חופשי בשבילם לגור בה. כנראה אנשי כנען לא היו רבים בתקופה ההיא.
- "אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם" - הם יתבוללו בקרבנו ואנו נבלע אותם.
- "מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם, הֲלוֹא לָנוּ הֵם; אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ" (ביאור:בראשית לד כג) - כל רכושם יהפך לרכוש בשליטתנו, כי אנחנו נשאר שליטי שכם והם יהיו קורבן שלמים לנו.
אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן
חמור אמר: אנחנו נקח כרצוננו, בטוב או בכח, כפי ששכם לקח, ואנו ניתן כרצוננו, לפי צרכינו נדחוף להם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לד כא"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.