ביאור:ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


"ויהי בשלם סֻכּוֹ, ומעונתו בציון"


1. הפירוש המקובל הוא שיש כאן תקבולת: "שלם"' הוא כינוי לירושלים, והוא מקביל ל"ציון", ו"סוכו" (הסוכה שלו) מקביל ל"מעונתו".

2. ע"פ שמואל פולצ'ק, אפשר גם לפרש ש'שלם' הוא לא כינוי לירושלים אלא הכינוי הקדום של העיר שכם, כמו שכתוב (בראשית לג יח) "ויבוא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען...". {שם הפירוש המקובל הוא שיעקב בא בריא ו'שלם' אל עירו של שכם, אבל נראה לי יותר ש'שלם' הוא שם העיר שאליה בא יעקב [כפי פירוש הרשב"ם], ומסתבר שלא היה שם העיר שכם, שכן לא נזכר בכל הפרשה בבראשית מה שם העיר! לפי פירושנו ניתן למצוא רמז לשם העיר בדבריהם של תושבי העיר (בראשית לד כא) "האנשים האלה שלמים הם איתנו..."}. לפי זה יש הבדל בין "סוכו" ל"מעונתו": 'סוכה' היא דירה ארעית ו'מעונה' היא דירה קבועה. מקום המשכן הארעי של ה' היה בשכם - היה שם מקדש זמני בימי יהושע (ע' יהושע כד כה-כו), ומקום המקדש הקבוע היה בציון.

מצד שני: בבראשית יד נזכר מקום בשם "שלם", ומשם נראה שזהו כינוי לירושלים, משני טעמים:

  • נזכר שם "עמק שווה, הוא עמק המלך", ועמק המלך היה כנראה באזור ירושלים (ע' שמואל ב יח יח).
  • השם "מלכיצדק מלך שלם" מזכיר את "אדוניצדק מלך ירושלים" שנזכר ביהושע י א.

3. והגר"א דרש: יש שתי מצוות שאדם יכול לקיים בשלמות בלי לעשות שום פעולה מיוחדת: ישיבה בא"י וישיבה בסוכה. את שתיהן - האדם מקיים גם כשהוא אוכל, שותה, קורא, משחק וישן. הגר"א מצא רמז לשתי המצוות האלו בפסוק (תהלים עו ג) "ויהי בשלם" - "סוכו, ומעונתו בציון", כלומר - אדם מקיים בשלמותו את מצות סוכה ואת מצות המגורים בציון. אשרינו שזכינו לשבת בסוכה בארץ-ישראל!

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חברי נח"ת שפורסם באתר הניווט בתנך בתאריך 1999-10-01.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jlm