רש"י על בראשית לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · לה · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קום עלה" - (תנחומא) לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנכר" - שיש בידכם משלל של שכם

"והטהרו" - מע"א

"והחליפו שמלותיכם" - שמא יש בידכם כסות של ע"א

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"האלה" - מין אילן סרק

"עם שכם" - אצל שכם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חתת" - פחד

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל בית אל" - הקב"ה בבית אל גילוי שכינתו בבית אל יש תיבה חסרה בי"ת המשמשת בראשה כמו (ש"ב ט) הנה הוא בית מכיר בן עמיאל כמו בבית מכיר בית אביך (לעיל כד) כמו בבית אביך

"נגלו אליו האלהים" - במקומות הרבה יש שם אלהות ואדנות בלשון רבים כמו אדני יוסף אם בעליו עמו ולא נאמר בעלו וכן אלהות שהוא לשון שופט ומרות נזכר בלשון רבים אבל אחד מכל שאר השמות לא תמצא בלשון רבים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותמת דבורה" - מה ענין דבורה בבית יעקב אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב ושלחתי ולקחתיך משם שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם ומתה בדרך מדברי רבי משה הדרשן למדתיה

"מתחת לבית אל" - העיר יושבת בהר ונקברה ברגלי ההר

"תחת האלון" - בשפולי מישרא שהיה מישור מלמעלה בשפוע ההר והקבורה מלמטה ומישור של בית אל היו קורין לו אלון ואגדה נתבשר שם באבל שני שהוגד לו על אמו שמתה (ב"ר) אלון בלשון יוני (אבל) אחר ולפיכך (ולפי ש) העלימו את יום מותה שלא יקללו הבריות כרס שיצא ממנו עשו אף הכתוב לא פרסמה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוד" - פעם שני במקום הזה אחד בלכתו ואחד בשובו

"ויברך אתו" - ברכת אבלים (ב"ר)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יקרא שמך עוד יעקב" - לשון אדם הבא במארב ועקבה אלא לשון שר ונגיד

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אני אל שדי" - שאני כדאי לברך שהברכות שלי

"פרה ורבה" - על שם שעדיין לא נולד בנימין ואע"פ שכבר נתעברה ממנו

"גוי" - בנימין

"גוים" - (ב"ר) מנשה ואפרים שעתידים לצאת מיוסף והם במנין השבטים

"ומלכים" - (ב"ר) שאול ואיש בשת שהיו משבט בנימין שעדיין לא נולדו (ופסוק זה דרשו אבנר כשהמליך איש בושת ואף השבטים דרשוהו וקרבו בנימין דכתיב (שופטים כא) איש ממנו לא יתן את בתו לבנימין לאשה וחזרו ואמרו אלמלא הי' עולה מן השבטים לא היה הקב"ה אומר ליעקב ומלכים מחלציך יצאו)

"גוי וקהל גוים" - שגוים עתידים בניו ליעשות כמנין הגוים שהם ע' אומות וכן כל הסנהדרין שבעים ד"א שעתידים בניו להקריב בשעת איסור הבמות כגוים בימי אליהו (ברש"י ישן)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במקום אשר דבר אתו" - איני יודע מה מלמדנו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כברת הארץ" - מנחם פירש לשון כביר רבוי מהלך רב ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה (ב"ר) שהניר מצוי הסתיו עבר והשרב עדיין לא בא ואין זה פשוטו של מקרא שהרי בנעמן מצינו (מ"ב ה) וילך מאתו כברת ארץ ואומר אני שהוא שם מדת קרקע כמו מהלך פרסה או יותר כמו שאתה אומר צמד כרם חלקת שדה כך במהלך אדם נותן שם מדה (קרקע כמו מהלך מיל) כברת ארץ

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי גם זה" - נוסף לך על יוסף ורבותינו דרשו עם כל שבט נולדה תאומה ועם בנימין נולדה תאומה יתירה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן אוני" - בן צערי

"בנימין" - נראה בעיני לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען שהיא בנגב כשאדם בא מארם נהרים כמו שנאמר בנגב בארץ כנען הלוך ונסוע הנגבה

"בנימין" - בן ימין לשון (תהלים פט) צפון וימין אתה בראתם לפיכך הוא מלא (ד"א בנימין בן ימים שנולד לעת זקנתו ונכתב בנו"ן כמו (דנייאל יב) לקץ הימין)

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשכן ישראל בארץ ההיא" - עד שלא בא לחברון אצל יצחק ארעוהו כל אלה

"וישכב" - (שבת נה) מתוך שבלבל משכבו מעלה עליו הכתוב כאלו שכבה ולמה בלבל וחלל יצועיו שכשמתה רחל נטל יעקב מטתו שהיתה נתונה תדיר באהל רחל ולא בשאר אהלים ונתנה באהל בלהה בא ראובן ותבע עלבון אמו אמר אם אחות אמי היתה צרה לאמי שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי לכן בלבל

"ויהיו בני יעקב שנים עשר" - מתחיל לענין ראשון משנולד בנימין נשלמה המטה ומעתה ראוים להמנות ומנאן ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולן שוין וכולן צדיקים שלא חטא ראובן

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכור יעקב" - אפי' בשעת הקלקלה קראו בכור

"בכור יעקב" - בכור לנחלה בכור לעבודה בכור למנין ולא נתנה בכורה ליוסף אלא לענין השבטים שנעשה לשני שבטים

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ממרא" - שם המישור

"קרית הארבע" - שם העיר ממרא קרית הארבע איל מישור של קרית ארבע וא"ת היה לו לכתוב ממרא הקרית ארבע כן דרך המקרא בכל דבר ששמו כפול כגון זה וכגון בית לחם אבי עזר בית אל אם הוצרך להטיל בו ה"א נותנה בראש התיבה השניה (ש"א טז) בית הלחמי (שופטים ו) בעפרת אבי העזרי (מ"א טז) בנה חיאל בית האלי

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגוע יצחק" - אין מוקדם ומאוחר בתורה מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק י"ב שנה שהרי כשנולד יעקב היה יצחק בן ס' שנה שנאמר ויצחק בן ששים שנה וגו' ויצחק מת בשנת ק"כ ליעקב אם תוציא ששים מק"פ שנה נשארו ק"כ ויוסף נמכר בן י"ז שנה ואותה שנה שנת מאה ושמונה ליעקב כיצד בן ששים ושלש נתברך וארבע עשרה שנה נטמן בבית עבר הרי שבעים ושבע וארבע עשרה עבד באשה ובסוף ארבע עשרה נולד יוסף שנאמר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' הרי תשעים ואחת וי"ז עד שלא נמכר יוסף הרי מאה ושמנה (עוד מפורש מן המקרא משנמכר יוסף עד שבא יעקב מצרימה כ"ב שנה שנאמר ויוסף בן שלשים שנה וגו' וז' שנים שובע ושנתים רעב הרי כ"ב וכתיב ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה נמצא יעקב במכירתו ק"ח)